מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שכלל למעלה מ- 3 מיליון נבדקים ופורסם בירחון Journal of Vascular Surgery, עולה שיטת ניקוד חדשה להערכת הסיכון למפרצת בטנית של אבי העורקים (AAA – abdominal aortic aneurysm), אשר הינה מורכבת יותר, הינה גם יעילה יותר מן ההנחיות הנוכחיות לסקירת AAA.

ההנחיות הנוכחיות של ה- USPSTF (United States Preventive Services Task Force) ממליצות על בדיקות סקר עבור AAA בקרב גברים בני 65 75 שנים עם עבר של עישון, אולם לפחות 33% מן האשפוזים עקב קרע של AAA ו 41% ממקרי התמותה המיוחסים ל- AAA הינם דווקא בקרב נשים, ו 22% ממקרי התמותה המיוחסים ל- AAA מופיעים בלא-מעשנים, זאת עפ”י ה- Society for Vascular Surgery’s screening task force.

היות וההנחיות הלאומיות הנוכחיות אינן מצליחות לזהות חלק מן האוכלוסיות שעלולות לסבול מקרע של AAA, החוקרים ביצעו ניתוח רטרוספקטיבי של נתונים רפואיים ותשובות שאלונים של 3.1 מיליון נבדקים שעברו בדיקת סקירה ל- AAA באמצעות אולטרא סאונד בין השנים 2003 ו 2008.

החוקרים זיהו גורמי סיכון הקשורים ב- AAA באמצעות ניתוח רגרסיה לוגיסטית רב משתני.  הניתוח אושש גורמי סיכון ידועים דוגמת מין זכר, גיל, סיפור משפחתי, מחלה קרדיו-וסקולארית והיסטוריה של עישון, אך גילה במקביל מספר סמנים של סיכון מוגבר או מופחת.  משקל עודף היה כרוך בסיכון מוגבר, בעוד שאימון גופני וצריכת אגוזים, ירקות ופירות נקשרו בסיכון נמוך יותר.  אפרו-אמריקניים, היספאנים ואמריקנים ממוצא אסייתי הדגימו סיכון מופחת בהשוואה ללבנים ואלו ממוצא אינדיאני.

כמו כן מצאו החוקרים כי הסיכון ל- AAA עלה עם מספר שנות עישון ועם כמות העישון היומית, בעוד שהסיכון פחת עם עלייה במשך הזמן בו אדם חי לאחר הפסקת עישון.

לאחר שילוב ממצאיהם עם מידע מן ה- National Health and Nutrition Examination Survey, החוקרים מצאו כי נכון להווה קיימים 1.1 מיליון מקרי AAA (המצאות 1.4) באוכלוסיה האמריקנית בגילאי 50 עד 84 שנים, ומתוכם, ההנחיות הנוכחיות של ה- USPSTF יזהו פחות מ- 30%.

אם כן, בהתבסס על ממצאיהם, החוקרים יצרו מערכת ניקוד חדשה שתעניק ציון לגורמי סיכון שונים, ותפחית ציון ממשתנים שעשויים להפחית סיכון ל- AAA.  לדוגמה, עישון עשוי להעניק בין 1 ל- 26 נקודות לניקוד של החולה, כתלות במשך ההרגל ובחומרתו, ונקודות יוסרו מן המדד של אותו חולה עפ”י משך הזמן בו אינו מעשן.  בצורה דומה גיל ומוצא ישנו לטובה או לרעה את הניקוד.

החוקרים מציעים כי אלו עם ניקוד של 42 ומעלה יעברו בדיקות סקר עבור AAA.  זהו גם הסף בו למערכת הניקוד יכולת האבחנה הטובה ביותר, שתוביל לזיהוי של 88.6% מכלל מקרי ה- AAA, אם תיושם באוכלוסיה שטווח גילאיה נע בין 50 ל- 84 שנים, או 59% אם תיושם בקרב בני 50 עד 75 שנים.  לדוגמה, 42 נקודות מתאימות לגבר בן 65 שעישן בעבר פחות מחצי קופסא ונגמל לפני יותר מ- 10 שנים, ופרט לכך אינו מדגים גורמי סיכון נוספים.

החוקרים מציינים כי החיסרון של השיטה החדשה הוא מורכבותה בהשוואה להנחיות הנוכחיות, אולם היתרון הינו משמעותי מאוד בכך ששיעור הזיהוי של אלו המצויים בסיכון למוות ממפרצת שנקרעה יעלה בצורה ניכרת.

החוקרים מוסיפים כי בטרם שיטתם תהפוך למדיניות גורפת עבור החלטה על בדיקות סקר ל- AAA, יש לבצע מחקר גדול ופרוספקטיבי שיאשר את ממצאי המחקר הנוכחי.

יתרה מזאת, מדגישים החוקרים, יש להכליל בעניין הנוכחי שיקולים של עלות-תועלת.  אמנם, בדיקת אולטרא סאונד אינה בדיקה יקרה, אך כאשר כה רבים נזקקים לה עפ”י שיטת הניקוד החדשה, העומס הכספי הופך למשמעותי, על כן ממליצים החוקרים להתחשב גם בהיבטים אלו בקביעת הסף הנכון לבדיקות סקר.

J Vasc Surg 2010

לידיעה במדסקייפ