בריאות הציבור-קידום בריאות

האם Valsartan עשוי לצמצם אם הסיכון הקרדיווסקולארי במטופלים עם יתר לחץ דם? (מתוך כנס ה-ESC)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- European Society of Cardiology (ESC) 2010, עולה כי Valsartan עשוי לצמצם את הסיכון לשבץ מוחי ולתעוקת חזה במאמץ, במטופלים הסובלים מיתר לחץ דם לא מאוזן וסיכון קרדיווסקולארי גבוה.

החוקרים מסבירים כי מחקר ה-KYOTO HEART כלל משתתפים בסיכון גבוה עם יתר לחץ דם, ומצא קשר בין טיפול ב-Valsartan ובין סיכון נמוך יותר לאירועים קרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים, מעבר להשפעת התרופה על הורדת לחץ הדם. בעבודה הנוכחית בדקו החוקרים את יעילות התרופה במניעה ראשונית ושיניונית של אירועים קרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים.

מחקר ה-KYOTO HEART הינו מחקר רב-מרכזי אקראי מבוקר שנערך ביפן וכלל 3,031 משתתפים עם יתר לחץ דם לא מאוזן. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי להוספת טיפול ב-Valsartan (בנוסף לטיפול תרופתי אחר) או למשלב תרופתי שאינו מקבוצת ה-ARB. יעד המחקר העיקרי היה שילוב של אירועים קרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים, כגון שבץ, אוטם לבבי, אי ספיקת לב ותעוקת חזה. כמו כן בדקו החוקרים את היעילות של שילוב Valsartan עם טיפול בתרופה מקבוצת חסמי תעלות הסידן (Calcium Channel Blocker, CCB).

החוקרים מדווחים כי ל-915 מהמשתתפים היה סיפור קודם של אירוע קרדיווסקולארי או צרברווסקולארי. מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר בין טיפול ב-Valsartan ובין סיכוי נמוך יותר לאירוע קרדיווסקולארי או צרברווסקולארי ראשון (HR 0.44, 95% CI 0.29-0.68). החוקרים מציינים כי ניתן לייחס את הירידה בסיכון בעיקר לירידה בשיעור השבץ המוחי הראשון בקרב קבוצת ה-Valsartan. כמו כן, לתרופה נמצאה יעילות במניעה שיניונית של אירועים אלה (HR 0.63, 95% CI 0.44-0.89), בעיקר הודות לירידה בשיעור תעוקת החזה בקבוצת ה-Valsartan.

החוקרים מציינים כי שיעור יעד המחקר העיקרי היה 5% במשתתפים שקיבלו Valsartan עם CCB, 6% במשתתפים שקיבלו Valsartan עם תרופה אחרת, 9.8% במשתתפים שקיבלו תרופה אחרת עם CCB, ו-11% במשתתפים שקיבלו שתי תרופות שאינן מקבוצות ה-ARB או CCB. לדבריהם, נמצא קשר בין שילוב של Valsartan עם CCB ובין סיכוי נמוך יותר ליעד המחקר העיקרי, בהשוואה לטיפול בתרופה אחרת עם CCB (HR 0.5, 95% CI 0.35-0.73, p=0.0003). בנוסף, נצפה קשר בין טיפול ב-Valsartan עם תרופה אחרת ובין סיכוי נמוך יותר ליעד המחקר העיקרי, בהשוואה לטיפול בתרופות שאינן מקבוצות ה-ARB ו-CCB (HR 0.55, 95% CI 0.37-0.80, p=0.002).

במחקר נמצא קשר מובהק בין טיפול ב-Valsartan ובין ירידה בסיכון להופעת תעוקת חזה במאמץ, אך החוקרים מציינים כי לא נמצא קשר מובהק בין טיפול בתרופה ובין ירידה בסיכון לתעוקת חזה בלתי יציבה. הם מוסיפים כי הירידה בשיעור השבץ המוחי כללה בעיקר ירידה במקרי האוטם המוחי, ולא במקרי הדימום.

לאור התוצאות מסכמים החוקרים כי בקרב מטופלים עם יתר לחץ דם וסיכון קרדיווסקולארי גבוה, ל-Valsartan נמצאה יעילות במניעה ראשונית של שבץ מוחי ובמניעה שיניונית של תעוקת חזה במאמץ. הם מוסיפים כי שילוב של Valsartan עם CCB היה יעיל יותר במניעת אירועים קרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים.

בדיון שנערך בכנס ציין מומחה מהתחום כי העבודה הנוכחית הדגימה את היעילות של Valsartan הן במטופלים עם אירועים קרדיווסקולאריים או צרברווסקולאריים קודמים (כמניעה שיניונית), והן במטופלים ללא אירועים קודמים (כמניעה ראשונית). לדבריו מדובר בתוצאות חשובות, שכן 1/2 עד 2/3 מהמטופלים הסובלים מיתר לחץ דם ברחבי העולם הם בעלי סיכון קרדיווסקולארי גבוה, ו-2/3 מהמטופלים שמקבלים טיפול תרופתי להורדת לחץ דם אינם מאוזנים.

המומחה הוסיף כי ירידה בלחץ הדם נצפתה גם במשתתפים בקבוצת ה-Valsartan וגם במשתתפים שקיבלו טיפול אחר, ועל כן ניתן לייחס ל-Valsartan צמצום של הסיכון הקרדיווסקולארי מעבר להשפעה של הורדת לחץ הדם.

באשר לדיווח כי שילוב של Valsartan עם CCB היה יעיל יותר בצמצום יעד המחקר העיקרי, לעומת תרופה אחרת עם CCB, הדגיש המומחה כי Valsartan היה יעיל יותר לעומת תרופות שאינן מקבוצת ה-ARB גם בחולים שלא קיבלו CCB, ולכן מדוייק יותר לקבוע כי הוספת טיפול ב-Valsartan צמצמה את הסיכון הקרדיווסקולארי, ללא קשר לקבלת טיפול גם ב-CCB.

הוא הסביר כי דרושים מחקרים נוספים ע”י להעריך האם ניתן להכליל את התוצאות לכל התרופות מקבוצת ה-ARB, רק ל-Valsartan, או אולי לכל תרופה המשפיעה על מערכת הרנין-אנגיוטנסין. כמו כן, מדובר במחקר יפני ולכן יכולת ההכללה שלו לאוכלוסיה מערבית היא מוגבלת.

מתוך כנס ה- European Society of Cardiology (ESC) 2010

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה