בריאות הציבור-קידום בריאות

ה-FDA בוחן שמא הטיפול בתכשיר Stalevo הניתן לחולי פרקינסון קשור בסיכון קרדיווסקואלרי מוגבר (מתוך הצהרת ה-FDA)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ארגון ה-Food and Drug Administration (FDA) האמריקאי הודיע כי מומחיו בוחנים מידע ממחקרים קליניים לפיו יתכן וחולי פרקינסון הנוטלים את התכשיר המשולב Carbidopa/Levodopa ו-Entacapone (C/LE, המכונה סטאלבו) עלולים להימצא בסיכון מוגבר להיארעות אוטם לבבי (Myocardial Infarction, MI), שבץ מוחי ואירועים קרדיווסקולאריים בהשוואה לאלו הנוטלים שילוב של Carbidopa ו-Levodopa (C+L).

אנשי הארגון מבקשים להדגיש כי לא הגיעו עדיין למסקנה כי התכשיר C/LE אכן מגביר את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים וכי חולים הנוטלים את התרופה לא צריכים להפסיקה אלא אם כן יקבלו הנחייה לעשות כן בידי הרופא המטפל. במקביל, הם מציעים כי על הקלינאים להעריך בצורה שגרתית את המצב הקרדיווסקולארי של חולים המקבלים טיפול תרופתי, ובמיוחד באם יש להם היסטוריה של בעיות לב.

על אף שהתכשיר המשולב C+L הוכח כיעיל בטיפול במחלת הפרקינסון, הרי שהתוספת של Entacapone מובילה לרמה גבוהה יותר של שיפור בתסמינים מסוימים של המחלה, מציינים המומחים. לדבריהם, ה-FDA מעריך כי התכשיר C/LE נרשם לכ-154,000 חולים מאז אישור התרופה בחודש יוני 2003 ועד לחודש אוקטובר 2009.

המומחים מציינים כי התכשיר Entacapone משווק גם כתכשיר יחיד (קומטן), אשר נרשם תמיד בשילוב עם C+L.

המומחים מוסיפים כי ההחלטה לערוך את סקירת הבטיחות המבוצעת בימים אלה של התכשיר C/LE ושל הסיכון הקרדיווסקולארי נובעת ממחקר קליני המכונה Stalevo Reduction in Dyskinesia Evaluation-Parkinsons Disease (STRIDE-PD). במחקר זה, 373 חולי פרקינסון טופלו ב-C/LE ו-372 חולים נוספים טופלו ב-C+L למשך 2.7 שנים בממוצע. הם מציינים כי שבעה אירועי אוטם לבבי ומקרה יחיד של תמותה קרדיווסקולארית נרשמו בקבוצת ה-C/LE, וזאת לעומת היעדר אירועים אלו בקבוצת ה-C+L.

תוצאות מחקר ה-STRIDE-PD הובילו את אנשי ה-FDA לערוך מטה-אנליזה המשלבת את הממצאים הקרדיווסקולאריים מ-15 מחקרים קליניים שונים המשווים בין שתי התרופות למחלת הפרקינסון. לדבריהם, 27 אירועים קרדיווסקולאריים- אשר הוגדרו כ-MI, שבץ מוחי או תמותה קרדיווסקולארית- אירעו בקבוצת ה-C/LE לעומת 10 בעוקבת ה-C+L, עם סיכון יחסי של 2.46. עם זאת, כאשר הסירו אנשי ה-FDA את נתוני מחקר ה-STRIDE-PD מניתוח הנתונים, ירד הסיכון היחסי ל-1.67 שאינו מובהק סטטיסטית.

הארגון מוסיף כי מספר גורמים מקשים על הסקת המסקנות ממטה-אנליזה זו, ובהם העובדה כי המחקרים אשר נותחו לא תוכננו באופן ספציפי על מנת להעריך את הבטיחות הקרדיווסקולארית של התכשיר המשלב Carbidopa/Levodopa/Entacapone וכי 11 מהם נמשכו פחות משישה חודשים, פרק זמן אשר אינו מספיק לדבריהם על מנת להעריך את הסיכון הקרדיווסקולארי. בהקשר זה הם מזכירים כי שבעה מבין שמונת האירועים אשר נרשמו במחקר ה-STRIDE-PD אירעו לאחר שישה חודשים של טיפול ב-CE/L. יתרה מכך, חולים רבים יותר הראו גורמי סיכון קיימים למחלה קרדיווסקולארית.

אנשי הארגון מוסיפים כי בכוונתם לבחון דרכים חדשות להעריך שמא הטיפול בתכשיר המשולב CL/E אכן מגביר את הסיכון להתפתחות אירועים קרדיווסקולאריים.

ראוי לציין כי הסקירה המתמשכת של בטיחות הטיפול בתכשיר CL/E עליה הצהיר ארגון ה-FDA הינה השנייה הנובעת מתוצאות מחקר ה-STRIDE-PD. בחודש מרץ הצהיר הארגון כי מעריך את תוצאות המחקר המציעות בנוסף כי התרופה עלולה להגביר את הסיכון של חולי פרקינסון הנוטלים אותה לפתח סרטן הערמונית.

בנוסף, בצעד שאינו קשור לתוצאות מחקר ה-STRIDE-PD, אישר ה-FDA תיקון לתוויות התרופות CL/E ו-Entacapone בחודש פברואר 2009 המסביר את הסיכון של התפתחות דחפים חזקים (מיניים ואחרים) וכן את הסיכון המוגבר להתפתחות מלנומה.

להצהרת ה-FDA

לאתר MedWatch בו ניתן לדווח ל-FDA על תופעות לוואי

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה