בריאות הציבור-קידום בריאות

האם קיים קשר בין רמות הבטא-עמילואיד בפלסמה ובין ירידה קוגניטיבית בקשישים? (מתוך Archives of Neurology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אוגוסט המקוון של ירחון Archives of Neurology עולה כי ישנו קשר ליניארי ישיר בין רמות ה-beta-amyloid (Aβ) בפלסמה ובין היבטים מרובים של ירידה קוגניטיבית עם הזמן, לרבות שינויים קוגניטיביים המשקפים את התפתחות מחלת האלצהיימר.

במחקר הרב-מרכזי נכלל מדגם לונדיטודינלי ומגוון אתנית של 880 נבדקים מבוגרים, מציינים החוקרים. לדבריהם, עלה בידם להראות כי אלו המצויים בשלושת הרביעונים העליונים של רמות ה-Aβ42 בתחילת המעקב הראו ירידה מהירה יותר בתפקוד הקוגניטיבי במהלך 4.5 שנות המעקב בהשוואה לאלו ברביעון הנמוך ביותר. במידת מה, כך היה גם עבור נבדקים אשר נותרו בריאים מבחינה קוגניבית במהלך תקופת המעקב, הם מוסיפים. באלו האחרונים, רק הרביעון הגבוה ביותר של רמות ה- Aβ42הבסיסיות הראה ירידה קוגניטיבית מהירה יותר לעומת הרביעון התחתון.

כשביקשו להתבונן בקצב השינוי הקוגניטיבי הגלובאלי על פי השינוי ברמת ה- , מצאו החוקרים כי הן בעוקבה כולה והן בקרב הקשישים הבריאים, אלו עם רמות יציבות באופן יחסי או רמות הולכות ויורדות של Aβ42 בפלסמה הראו ירידה קוגניטיבית מהירה יותר בהשוואה לאלו עם רמות Aβ42 ההולכות ועולות עם הזמן.

לעומת זאת, החוקרים מציינים כי שינוי ברמות ה- Aβ40 לא נקשר בשינויים קוגניטיביים בעוקבה הכללית או בקשישים הבריאים.

לדברי החוקרים, מה שנוטים לראות בקרב קשישים בריאים הינה עלייה יציבה ברמות ה- Aβ42 עם הזמן, כך שבעבודתם זו ביקשו לאפיין היעדר עלייה שכזו. הם מוסיפים כי מחקרים קודמים הראו שרמות ראשוניות גבוהות של ורמות הולכות ויורדות של עם הזמן הינם גורמי סיכון להתפתחות מחלת האלצהיימר, כך שלטענתם שינויים ברמות ה- מספקים מידע אודות הסיכון להתפתחות המחלה. במחקרם זה, הם מזכירים, שינויים ברמות אותם ה- בפלסמה ניבאו בצורה מובהקת את קצב ההתדרדרות הקוגניטיבית בחולים אשר בסופו של דבר פיתחו דמנציה.

החוקרים טוענים כי קשר ליניארי זה בין רמות ה- בפלסמה ובין שינוי קוגניטיבי מגביר את היכולת לעשות ברמותיהם שימוש כזמן של ירידה קוגניטיבית ומחלת אלצהיימר קרבות. הם מדגישים כי אותו פרופיל ה- ניבא ירידה קוגניטיבית גם בקרב אותם נבדקים אשר נותרו בריאים קוגניטיבית לאורך זמן.

החוקרים מסבירים כי היפותזת קסקדת העמילואיד מציעה כי מחלת אלצהיימר מתפתחת בעקבות מטבוליזם אברנטי של גליקופרוטאינים, הפרקורסורים של עמילואיד. על פי השערה זו, Aβ40 ו- Aβ42 מצטברים בעקבות זאת, והצטברותם זו נחשבת לטריגר העיקרי להתפתחות המחלה. מחקרים קודמים מצביעים על כך שרמות ה- בפלסמה יורדות עם העליות ברמותיו במוח, דבר המציע כי רמות ה- בפלסמה עשויות לשמש כביומרקר של הסיכון להתפתחות מחלה זו.

במחקר הנוכחי נכללו משתתפים ממחקר ה-Washington Heights and Inwood Columbia Aging Project אשר מייצגים שלוש קבוצות אתניות: היספאניים ממקור קריבי, שחורים ולבנים. לדברי החוקרים, כל הנבדקים היו ללא דמנציה בעת המדידה הראשונה של רמות ה- , בעוד שבהמשך המעקב, 481 נבדקים נותרו בריאים קוגניטיבית, 329 נבדקים הראו פגיעה תפקודית או קוגניטיבית אולם לא הראו דמנציה בנקודת זמן כלשהי, ו-70 נבדקים פיתחו מחלת אלצהיימר.

בהמשך, ביקשו החוקרים לקבוע שמא רמות ה- עשויות להיות קשורות לשינויים קוגניטיביים ספציפיים כלשהם המהווים מעבר למחלת אלצהיימר בהגדרתם, או לחילופין עומדות בקורלציה לשינויים קוגניטיביים באופן בלתי תלוי בדמנציה. שינוי קוגניטיבי הוגדר לצורך המחקר כציון משולב של מדדי זיכרון, שפה ותפישה ויזואלית-מרחבית.

כשהתבוננו החוקרים בשינוי קוגניטיבי בתחום ספציפיים על פי רמות ה- , נמצא כי רמות ה- Aβ42 הבסיסיות ניבאו שינויים קוגניטיביים בכל אחד משלושת התחומים בעוקבה הכללית, כשהנבדקים ברביעון העליון של רמות ה- הראו ירידה קוגניטיבית מהירה יותר באופן עקבי בהשוואה לאלו המצויים ברביעון התחתון. הם מוסיפים כי רביעון רמות ה- Aβ40 הבסיסיות ניבאו שינויים בתחום הזיכרון, כשאלו ברביעונים השני והשלישי הראו התדרדרות מהירה יותר לעומת אלו ברביעון התחתון.

כמו כן, מדווחים החוקרים כי רמות ה- Aβ40 הבסיסיות ניבאו שינוי גם בתחום השפה, כשנבדקים ברביעון הגבוה ביותר הראו התדרדרות מהירה יותר בהשוואה לזה התחתון. לבסוף, שינוי ברמות ה- Aβ42 ניבא לדבריהם שינוי בציון בתחומי הזיכרון והתפישה הויזואלית-מרחבית, כשרמות יציבות יחסית או הולכות ויורדות של Aβ42 ניבאו התדרדרות מהירה יותר. בקרב הנבדקים אשר נותרו בריאים מבחינה קוגניטיבית לכל אורך תקופת המעקב, הם מציינים, רמות ה- Aβ42 הבסיסיות ניבאו שינוי בעיקר בתחום הזיכרון, עם רמות בסיסיות גבוהות יותר המנבאות ככלל התדרדרות מהירה יותר.

לעומת זאת, רמות Aβ40 בסיסיות ככלל לא היו קשורות לשינוי קוגניטיבי באותה קבוצה של קשישים בריאים, מוסיפים החוקרים, ושינוי ב- Aβ42 לא היה קשור בשינוי בתחום קוגניטיבי ספציפי כלשהו בקבוצת נבדקים זו. לבסוף, הם מדווחים כי שינוי ב- Aβ40 לאורך זמן לא היה קשור בשינוי קוגניטיבי במדגם הכולל או באלו הבריאים קוגניטיבית.

החוקרים מבקשים להדגיש כי ההתדרדרות הקוגניטיבית המהירה יחסית שנצפתה בתלות ברמות בסיסיות גבוהות בפלסמה ורמות יציבות או הולכות ויורדות של Aβ42 במדגם הכולל איננה מפתיעה, לאור העובדה כי פרופיל דומה של בפלסמה ניבא מעבר למחלת אלצהיימר במדגם דומה במחקר קודם, שהרי התדרדרות קוגניטיבית ביותר מתחום אחר הינו תנאי הכרחי להגדרה של מחלת אלצהיימר.

בנוסף, מזהירים החוקרים כי יש צורך בהמשך המחקר בתחום על מנת לתקף את הממצאים ביחס לרמות ה- בפלסמה, ועל מנת להבין כיצד רמות אלו בפלסמה מתייחסות לרמותיו במוח. עם זאת, לטענתם ברגע שתהיה הבנה טובה יותר של עניין זה, הרי שמדידת רמות אלו בפלסמה הינה בדיקה שאינה יקרה ואינה פולשנית אשר עשויה לשמש לאיתור אנשים המצויים בסיכון גבוה להתדרדרות קוגניטיבית ולהתפתחות מחלת אלצהיימר, ובסופו של דבר עשויה להיות דרך חשובה ביותר המסייעת למתן הטיפול המניעתי הטוב ביותר לכשיהיה כזה.

Arch Neurol 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה