מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי של ה-American Psychiatric Association (APA) עולה כי על אף שחולים עם סכיזופרניה הינם בעלי סבירות שווה להיבדק בידי רופא שיניים בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, הם נוטים להראות תלונות דנטליות רבות יותר אשר עלולות להיות מפוספסות בידי הקלינאים.
החוקרים מסבירים כי פעמים רבות אין שואלים את החולים הסובלים מסכיזופרניה שאלות הקשורות להיגיינת הפה. לטענתם, ישנה נטייה לשכוח כי חולים אלו מצויים בסיכון לבעיות דנטליות בשל טיפולים תרופתיים שנוטלים, אשר חלקם עלולים לגרום להפרעות תנועה של שרירי הפה וליובש בפה.
עבור המחקר הנוכחי גויסו 198 חולים הסובלים מסכיזופרניה וחיים בקהילה וכן 115 נבדקים נוספים כקבוצת ביקורת שאינם סובלים ממחלה זו. הגיל הממוצע של החולים עמד על כ-61.5 שנים, כמחציתם היו גברים וכ-35% מהם אפרואמריקאים.
החוקרים מדווחים כי בעוד שמספר הבדיקות המומלץ של רופא שיניים בשנה לאנשים מעל גיל 55 שנים הינו 2, ביקשו במחקרם זה לבחון את איכות הטיפול שניתן באם ביקור יחיד בשנה היה נחשב כמספק.
החוקרים לא מצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין קבוצת הסכיזופרניה וקבוצת הביקורת ביחס לאחוז שנבדק לפחות פעם אחת על ידי רופא שיניים בשנה. כ-48% מהחולים עם סכיזופרניה נבדקו על ידי רופא שיניים פעם אחת בשנה לכל הפחות לעומת 54% בקבוצת הביקורת. כ-31% מהנבדקים בקבוצת הביקורת נבדקו על ידי רופא שיניים בששת החודשים החולפים לעומת 28% בקבוצת הסכיזופרניה. ממצא זה אף הוא לא הגיע לכדי מובהקות סטטיסטית.
עם זאת, מציינים החוקרים כי נצפו הבדלים משמעותיים באחוז החולים שהצהירו כי סבלו מבעיות בשיניים ו/או בתותבות- 41% מהחולים עם סכיזופרניה דיווחו על בעיות בשיניים לעומת 23% בלבד בקבוצת הביקורת (p=0.001). בנוסף, החולים בקבוצת הסכיזופרניה הראו סיכוי רב יותר להיבדק על ידי רופא שיניים פעם בשנה לפחות באם מצבם הכלכלי היה משופר יותר, או באם הראו תפקודים קוגניטיביים גבוהים טובים יותר. הגורמים שהיו קשורים לסיכוי נמוך יותר להיבדק על ידי רופא שיניים היו מספר נמוך יותר של בעיות בשיניים או בתותבות בתפישתם, או פחות דיסקינזיה אוראלית.
החוקרים מסכמים כי חולים מבוגרים הסובלים מסכיזופרניה אינם מקבלים את איכות רפואת השיניים המומלצת, אם כי איכות זו אינה גרועה משמעותית מזו לה זוכים בני גילם שאינם סובלים מהמחלה. החוקרים מבקשים להדגיש כי שאלות ביחס להיגיינת הפה צריכות להיכלל בהערכה הפסיכיאטרית הראשונית ובהערכות השנתיות של חולים אלו.
מתוך הכנס השנתי של ה-American Psychiatric Association (APA) שנערך בניו-אורלינס בחודש מאי 2010.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!