מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-24 של ה-Associated Professional Sleep Societies (SLEEP 2010) עולה כי דום נשימה חסימתי בשינה (Obstructive Sleep Apnea, OSA) הינו שכיח מאוד בקרב חולים מאושפזים, אשר רבים מהם מקבלים תכשירים נרקוטיים ואחרים העלולים להחמיר את מצבם זה.

החוקרים מסבירים כי חולים מאושפזים פעמים רבות סובלים מתחלואה נלווית שנקשרה ל-OSA, וכי המצב פעמים רבות מצוי בתת-אבחון. במטרה לבחון את מידת השכיחות של דום נשימה חסימתי בשינה בקרב חולים המצויים באשפוז, סקרו החוקרים מדגם של חולים שאושפזו למחלקות פנימיות במהלך תקופה בת ארבעה חודשים במרכז רפואי אקדמי בסביבה עירונית. החולים הוערכו ל-OSA באמצעות ארבע שאלות ה-STOP– עישון, עייפות במהלך שעות היום, אפניאה נצפית ולחץ דם גבוה- וכן באמצעות שאלוני Berlin. לדבריהם, חולים אשר היו חיוביים בשני מדדים אלו נחשבו לכאלו המצויים בסיכון גבוה לסבול מ-OSA. בנוסף נסקרו גיליונותיהם הרפואיים הממוחשבים על מנת לאסוף מידע אודות השימוש בנרקוטיקה ובבנזודיאזפינים במהלך אשפוזם.

החוקרים מדווחים כי מבין 311 חולים, 219 (70%) הסכימו להשתתף במחקר, וכי גילם הממוצע עמד על 51.1±14.4 שנים. מידע דמוגרפי הראה כי 47.5% מהם היו גברים, 56.2% היו לבנים, 37.9% היו שחורים ו-5.0% היו ממוצא היספאני. מדד מסת הגוף (BMI) הממוצע היה 32.3 kg/m2 (35.1 kg/m2 עבור קבוצת הסיכון הגבוה לעומת 29.0 kg/m2 עבור יתר הנבדקים).

ככלל, 60.2% מהחולים היו חיוביים בשני המדדים האמורים, ומהם 81.8% מעולם לא אובחנו קודם לכן כסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה. בנוסף, מציינים החוקרים כי 40.2% מהחולים בקבוצת הסיכון הגבוה קיבלו הוראה לטיפול תרופתי תוך-ורידי בנרקוטיקה (39.4% אכן קיבלו טיפול זה), 22.8% קיבלו הוראה לטיפול בבנזודיאזפינים (22.8% אכן קיבלו את הטיפול) ו-12.1% קיבלו הוראה לשני סוגי התכשירים. על אף טיפולים תרופתיים אלו, אף אחד מן החולים בקבוצת הסיכון הגבוה לא קיבלו לדבריהם הוראה לניטור נשימתי.

החוקרים מוסיפים כי חולים הסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה עלולים להיתקל בבעיות במהלך פרק הזמן שסביב ניתוח, אולם טרם נחקרו בהקשר של סביבת האשפוז בבית החולים בכללותו. מחקרם זה נבע לדבריהם ממקרה של חולה שאושפז במרכזם וסבל מדום נשימה חסימתי בשינה, קיבל תרופות העלולות להחריף את המצב וחווה תופעת לוואי.

באשר למגבלות המחקר, מציינים החוקרים את ההיעדר של בדיקות אובייקטיביות לדום נשימה חסימתי בשינה. עם זאת, הם טוענים כי חולים אלו, המצויים בסיכון גבוה ל-OSA, מקבלים תרופות המוכרות כעלולות להחמיר את דום הנשימה, וזאת בסביבה שאיננה מנוטרת. הם מזכירים כי עבודות שבחנו בהקשר זה את השאלה בחולים המצויים לפני ניתוח ולאחריו המליצו על שימוש במשככי כאבים מקומיים או בתרופות שאינן נרקוטיות, או לחילופין על שימוש של הקלינאים בניטור הסטורציה באם ניתנת נרקוטיקה.

מומחית בתחום אשר נתבקשה להגיב לפרסום הדברים מציינת כי התוצאות חשובות לאור הסיכון הקשור בתרופות לשיכוך כאבים. היא מסבירה כי ישנה נטייה להיות ליברליים יותר במתן תרופות אלו. בנוסף, התוצאות מציעות לדבריה על הזדמנות לאבחן ולטפל בדום נשימה חסימתי בשינה, במיוחד מאחר וקשור בסיכון מוגבר להתפתחות יתר לחץ דם ושבץ מוחי. המומחית טוענת כי בדיקות סקר בבית החולים ל-OSA עשויות להיות יוזמה ברוכה בהקשר של בריאות הציבור.

מתוך הכנס השנתי ה-24 של ה-Associated Professional Sleep Societies (SLEEP 2010) שנערך בחודש יוני בסן-אנטוניו, טקסס.

לידיעה במדסקייפ