מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מספר מחקרים שפורסמו בכנס ה- National Foundation for Infectious Diseases, עולה כי חיסונים שגרתיים בילדות, ומתן תוספי ויטמין A לתינוקות במדינות בהן חסר בויטמין זה הינו נפוץ, הינם שני טיפולים בעלי יעילות מוכחת, אולם שילוב השניים עשוי להוביל לרמות חיסון תת אופטימאליות בתינוקות.

מספר מחקרי ביקורת בבחירה אקראית שבוצעו במערב אפריקה, בילודים שנולדו במשקל תקין או נמוך, לא מצאו קשר בין השפעה כללית של תוספי ויטמין A וחיסונים מוקדמים בילדות במושגים של תמותה.  יחד עם זאת, החוקרים מסבירים, לאחר ניתוח המידע עפ”י שני המינים, עלה כי ויטמין A היה קשור ביתרון קטן לא מובהק בבנים, בעוד שבבנות הודגמה השפעה הפוכה, בהשוואה למתן פלצבו.  שיעור היחס המשולב לתמותה בקרב הבנים היה 0.80 (95% CI, 0.58 – 1.10), ובקרב הבנות היה 1.41 (95% CI, 1.04 – 1.90).  החוקרים מציינים כי תמותת הבנות המוגברת לאחר מתן ויטמין A הודגמה באופן משמעותי יותר כאשר החיסון האחרון שניתן היה DTP (diphtheria-tetanus-pertussis).

החוקרים מציינים כי 6 מחקרים הגיעו בעבר למסקנות בלתי עקביות בנוגע להשפעת מתן תוספי ויטמין A.  שלושת המחקרים שמצאו כי התוספים הועילו, ביטאו תחילה שיעורי תמותה מוגברים של תינוקות, והיו בהם שיעורים נמוכים של חיסונים בגילאים מוקדמים.  שיעורי התמותה פחתו לאחר מספר חודשים.  המחקרים אשר לא מצאו תועלת במתן ויטמין A, הדגימו תמותה מוגברת של תינוקות במהלך שנת חייהם הראשונה, והיו בהם שיעורי גבוהים יותר של חיסונים במהלך תקופה זו.

החוקרים תרגמו את ממצאי המחקרים לכך שתוספי ויטמין A עשויים להיות מועילים במהלך החודש הראשון לחיים, אולם ההשפעה עשויה להשתנות לאחר שהתינוקות יחוסנו ב- DTP.

לדברי החוקרים, הוספת החיסון לחצבת כמשתנה נוסף למשוואה, יצר השפעות מורכבות עוד יותר של תוספי ויטמין A במושגים של תמותה.  הם מפרטים כי אם בנות קיבלו את חיסון ה- DTP בגיל 3 4 חודשים, הן הראו מיד לאחר מכן שיעורי תמותה מוגברים בהשוואה לבנים, עד לחיסון לחצבת בגיל 8 9 חודשים, אשר ככל הנראה “הציל” אותן אולם לא תיקן את התמותה העודפת הקודמת.

החוקרים מסבירים כי בנות בגילאי 4 36 חודשים אשר קיבלו חיסון לחצבת הדגימו סיכון מוגבר פי 2.5 לתמותה בהשוואה לבנות שקיבלו פלצבו.  החוקרים מניחים כי ריבוי החיסונים ועודף ויטמין A יצרו עומס מסוים על מערכת החיסון.

עפ”י כלל המידע שנאסף, טוענים החוקרים כי ניתן להפוך את השימוש בויטמין A לאופטימאלי יותר אם יילקחו בחשבון משתנים כגון: מין, שינויים אימונומודולטוריים ואינטראקציות עם חיסונים.  כמו כן, לטענתם, הודגם בעבר כי מנות קטנות יותר אך תכופות יותר של תוספים הינן מועילות יותר מאשר שימוש במספר קטן יותר של מנות גדולות יותר.

לדעת החוקרים, הבעיה הבסיסית הינה ההשפעה הבלתי ספציפית שיש לחיסון DTP לא משופעל על בנות, אשר הופכת אותן למועדות יותר להדבק בזיהומים אחרים.  תוספי מזון עשויים להגביר את ההשפעות השליליות הנ”ל.  לדבריהם, DTP עשוי להוביל להשלכות בעייתיות בבנות הן בארצות מפותחות והן בארצות מתפתחות. אולם, היות ורוב הבנות בארצות מפותחות יזכו למצב תזונתי הולם ללא קשר לתוספים, פחות סביר שהן תסבולנה מאינטראקציות משמעותיות בין חיסונים ותוספים.

המומחים מתייחסים בכובד ראש לתוצאות המחקרים ומציינים כי השלכותיהן עלולות להיות מדאיגות, ועל כן קיים צורך לבחון מחדש את ההשפעות ההדדיות שיש לתזונה ולטיפולים במחלות זיהומיות ובכלל זה חיסונים.

כמו כן מוסיפים המומחים כי הממצאים אינם רלוונטיים לארצות מתפתחות בלבד, אלא חשובים גם במדינות מפותחות, בהן ניתן ויטמין A בפורמולות ומזונות הניתנים לתינוקות.  הם מציינים, יחד עם זאת כי הרמות הניתנות במזונות השונים הינן קטנות משמעותית מאלו הניתנות בזריקה בארצות מתפתחות.

בנוסף רואים המומחים בבעיות תת תזונה ובשיעורי זיהומים גבוהים יותר גורמים התורמים לממצאי המחקר.

מתוך הכנס השנתי ה- 13 של ה- NFID (National Foundation for Infectious Diseases), שנערך ב- 30 באפריל בבתסדה, ארצות הברית.

לידיעה במדסקייפ