מינונים נמוכים של Spironolactone (אלדוספירון) עשויים להביא לשיפור בפיזיולוגיה של הלב בחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת מאי של Hypertension.

לדברי החוקרים, נראה כי הטיפול עובד בשתי דרכים שונות, בתלות בנוכחות רמות לאלדוסטרון גבוהות. אך עם או בלי היפר-אלדוסטרוניזם, בתוך שלושה חודשים בחולים עם יתר לחץ דם במחקר תועדה נסיגה בהיפרטרופיה של חדר שמאל ובעומס נפח תוך-לבבי.

מדגם המחקר כלל בתחילה 109 חולים עם יתר לחץ דם פרסיסטנטי של מעל 140/90 מ”מ כספית, למרות טיפול בשלוש תרופות להורדת לחץ דם, כולל 37 חולים עם רמות אלדוסטרון בשתן של לפחות 12 מיקרוגרם ב-24 שעות ו-PRA (Plasma Renin Activity) של פחות מ-1 ננוגרם למ”ל לשעה.

בבדיקת MRI של הלב מצאו החוקרים כי בשתי קבוצות החולים ערכי לחץ הדם היו דומים וכך גם מסת החדר השמאלי, אך בקבוצת החולים עם היפר-אלדוסטרוניזם תועדו נפחים גבוהים יותר בסוף-דיאסטולה בחדר שמאל ובחדר ימין . בחולים אלו תועדו רמות BNP (Brain Natriuretic Peptide) גבוהות יותר, גם עם טיפול כרוני בתיאזידים.

44 חולים המשיכו לקבלת טיפול ב- Spironolactone, החל ממינון של 25 מ”ג ביום, עם העלאת המינון לאחר ארבעה שבועות ל-50 מ”ג ליום, בנוסף ליתר התרופות האחרות להפחתת לחץ דם. 34 חולים (19 עם רמות אלדוסטרון גבוהות ו-15 עם רמות תקינות) עברו הערכה חוזרת לאחר שלושה ושישה חודשים.

לאחר שלושה ושישה חודשים, בכל החולים תועדה ירידה משמעותית בלחץ הדם ובמסת החדר השמאלי. יתרה מזאת, Spironolactone הביא לירידה משמעותית בנפח חדר שמאל וחדר ימין בסוף הדיאסטולי, בנפח הפרוזדור השמאלי וברמות BNP אך רק בחולים עם לאלדוסטרון גבוה. הטיפול לא השפיע על מדדים אלו כאשר רמות אלדוסטרון היו תקינות.

במשתתפים עם ערכי לאלדוסטרון גבוהים, לחסימת הקולטן למינרלוקורטיקואידים הייתה השפעה משתנת משמעותית בהשוואה להשפעה וזודילטורית גדולה יותר במשתתפים עם רמות לאלדוסטרון תקינות.

כ-10-20% מהחולים עם יתר לחץ דם הם עמידים לטיפול, והועלתה האפשרות כי לאלדוסטרון יש חלק בכך. מהמחקר עולה כי אלדוסטרון הוא מתווך אפשרי לעמידות לטיפול של יתר לחץ דם, בשני מנגנונים שונים לפחות.

בנוכחות רמות גבוהות של אלדוסטרון, הוא מביא לעליה בנפח בתוך כלי הדם ובתוך הלב. ברמות נמוכות יותר, הוא תורם לעליה בתנגודת כלי דם; במקרה זה, ל- Spironolactone השפעה וזודילטורית גדולה יותר.

החוקרים מצאו קשר בין רמות אלדוסטרון גבוהות ובין עליה בנפח התוך-לבבי, כפי שבא לידי ביטוי בעליה בנפח החדר השמאלי והימני בסוף-דיאסטולה, וברמות BNP בדם, גם בחולים שנטלו תיאזידים.

Hypertension 2010;55:1137-1142

לידיעה במדסקייפ