מחקר חדש מצא, כי עירוי הפרין מאריך את שמישותם של קטטרים לווריד מרכזי, המוכנסים פריפרית ביילודים.

לדברי החוקרים, סיבוכים מכאניים וזיהומיים מקצרים את משך היעילות של קטטרים לווריד מרכזי המוכנסים פריפרית. יעילות השימוש בהפרין למניעת הסיבוכים ולהארכת השמישות של קטטרים אלה אינה חד משמעית.

במטרה להעריך את יעילות ההפרין בהארכת השמישות של קטטרים אלו, ביצעו החוקרים מחקר רב מרכזי ומבוקר, שבדק עירוי הפרין (0.5 יח’/ק”ג בשעה) לעומת פלצבו בקטטרים לווריד מרכזי שהוכנסו פריפרית ביילודים. התוצאה העיקרית שנבדקה, הייתה משך השימוש בקטטר, ותוצאות משניות כללו חסימה, ספסיס הקשור בקטטר, טרומבוזיס, ותופעות לוואי של הפרין.

סה”כ השתתפו במחקר 201 יילודים (100 בקבוצת ההפרין, ו-101 בקבוצת הפלצבו), עם נתונים דמוגרפיים התחלתיים דומים בין הקבוצות. נמצא, כי משך השימוש בקטטר היה ארוך יותר בתינוקות בקבוצת ההפרין לעומת קבוצת הפלצבו, כאשר מין, משקל בלידה, סוג ומיקום הקטטר לא היו גורמים מנבאים למשך השימוש בקטטר.

נמצא, כי עבור היילודים בקבוצת ההפרין, בהשוואה לקבוצת הפלצבו, היארעות הוצאה אלקטיבית של הקטטר הייתה 63% לעומת 42%, היארעות חסימה הייתה 6% לעומת 31%, טרומבוזיס- 20% לעומת 21%, וספסיס הקשור לקטטר- 10% לעומת 6%, בהתאמה. בנוסף, לא נצפו תופעות לוואי בקבוצת ההפרין.

החוקרים מסכמים ואומרים, כי עירוי הפרין האריך את משך השמישות של קטטר לווריד מרכזי המוכנס פריפרית, ובכך אפשר לאחוז גבוה יותר של יילודים להשלים טיפול ללא עלייה בתופעות הלוואי.

PEDIATRICS 2007, 119: 284-291

הערות עורך:

מחקר זה מאשש את האבחנה הקלינית כי עירוי הפרין בריכוז נמוך יכול להעלות את שמישות הורידים המרכזיים הנמצאים בשימוש בפגיות השונות. כמובן, שיש להקפיד על המינונים, אחרת התוצאות עלולות  להיות הרות אסון.