בריאות הציבור-קידום בריאות

בדיקות סקירה לזיהוי ליקויי שמיעה ואובדן שמיעה לאחר הלידה (PEDIATRICS) מאת ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוגיה

מטרת המחקר היתה לבדוק מהו אחוז הילדים הסובלים מליקוי שמיעה קבוע של הילדות (PCHI) ומהו אחוז הילדים שמצויים בהם סמני סיכון לאובדן שמיעה לאחר הלידה.

החוקרים אספו נתונים באופן רטרוספקטיבי מתוך רשומות רפואיות של ילדים שסבלו מ- PCHI בי-לטרלי (רמת שמיעה של מעל 40 dB באוזן שמצבה טוב יותר, ללא טיפול) ועברו בדיקות סריקה לזיהוי ליקויי שמיעה (UNHS) בין השנים 1995-2000 בבתי חולים שונים ברחבי אוסטריה.

אובדן שמיעה הוגדר כאובדן שלאחר הלידה כאשר ילד עבר את בדיקות ה- UNHSאך לאחר מכן אובחן כסובל מליקוי שמיעה. הימצאותם של גורמי סיכון, בהתאם להצעת ה- American Joint Committee on Infant Hearing (ה-JCIH), נבדקה באמצעות סקירת הרשומות הרפואיות של הילדים.

ב-23 (22%) מתוך 105 הילדים שסבלו מ- PCHIבי-לטרלי, הופיע ליקוי שמיעה לאחר הלידה. לאחר התאמת הנתונים, נמצא כי ב-25% ממקרי ה- PCHI הבי-לטרלים בגיל 9 שנים, מדובר בליקוי שהופיע לאחר הלידה.

גורמי סיכון נמצאו ב-17 ילדים, אך לא נמצאו בהתאמה מלאה לאלה שהוצעו על-ידי ה-JCIH. גורמי הסיכון שנמצאו היו היסטוריה משפחתית של אובדן שמיעה (ב-3 ילדים), דלקת קרום המוח (ב-2 ילדים), פגם בגלוגולת או בפנים (ב-2 ילדים), יתר לחץ דם ריאתי קבוע (בילד אחד), זיהום CMV מולד (בילד אחד), ECMO (בילד אחד), זיהומים חוזרים של האוזן התיכונה עם הצטברות נוזלים (בילד אחד), ובנוסף לגורמים המופיעים ברשימה של ה-JCIH, גם טיפול אוטו-טוקסי ולידה לפני השבוע ה-33 להריון (ב-5 ילדים וב-2 ילדים, בהתאמה, כאשר באחד הילדים נמצאו שני גורמים אלה). ב-6 ילדים לא נמצאו גורמי סיכון לאובדן שמיעה לאחר הלידה.

החוקרים מסיקים כי כ-25% ממקרי אובדן השמיעה הבי-לטרלי בילדים מתרחשים לאחר הלידה, דבר התומך בביצוע ה- UNHSלזיהוי PCHI. הם מציינים כי בחלק מהילדים לא נמצאו גורמי סיכון ובאחרים החלה ההתדרדרות במצב השמיעה אחרי גיל 3, ולכן יתכן שכדאי לעקוב אחר ילדים המצויים בסיכון עד לגיל זה. בנוסף, ממליצים החוקרים על עריכת בדיקות נוספות, כמו בדיקות סריקה בגנים ובבתי הספר.

PEDIATRICS Vol. 117 No. 4 April 2006, pp. e631-e636

הערות עורך:

המצב בארץ הינו שעדיין לא כל מחלקות הילודים עושות תבחיני שמיעה לפני השחרור. אולם, בארץ בשונה מארצות אחרות, נעשות בדיקות סקר במסגרת טיפת חלב או במסגרת גני הילדים ובתי הספר לשם אבחון לקויי שמיעה. רופאי הילודים משתמשים בגנטמיצין באופן רוטיני שהינה תרופה אוטוטוקסית, לכן, יש להזהר בשימוש בה בילודים בסיכון.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה