מטופלים עם כאב גב חריף שאינו מגיב לטיפול הראשוני על-ידי רופא המשפחה לרוב מופנים לפיזיותרפיה.

מחקרים שבחנו את יעילות הטיפולים הפזיותרפים השונים הגיעו לתוצאות סותרות, אך מצביעים על תועלת בהתערבות פעילה בהשוואה להתערבות סבילה.

גם בשלב מוקדם במהלך אירוע של כאב גב תחתון, הסיבות לעיכוב בהחלמה הן מורכבות וקשורות בגורמים פסיכולוגיים מלבד הגורמים הפתופיזיולוגיים.

מצוקה פסיכולוגית ואמונות מוטעות בנוגע לכאב נראה שמפריעות לתהליך ההחלמה ומעלות את הסיכון לנכות כרונית.

אבחנות קליניות אלו אף מגובות על ידי מחקרים אפידמיולוגיים שמדגימים באופן עקבי כי גורמים פסיכו-סוציאליים הם בעלי חשיבות בתהליך הריפוי במטופלים עם כאב גב תחתון, לכן ההנחיות הקליניות לטיפול בכאב גב תחתון אימצו את המודל הביופסיכו-סוציאלי ושמים דגש רב על התייחסות מוקדמת לגורמים פסיכו-סוציאליים.

מחקר זה השווה בין היעילות הקלינית של תוכנית קצרה להתמודדות עם כאב המועברת במסגרת המרפאה הראשונית על-ידי פיזיותרפיסטים, לתוכנית פיזיותרפיה מלאה הכוללת שיטות שונות לטיפול בגב ובעמוד בשדרה.

התוכנית הקצרה תוכננה במטרה לזהות ולהתמודד עם גורמי סיכון פסיכו-סוציאליים לכאב גב כרוני או חוזר. הדגש היה על חזרה לפעילות הרגילה תוך הצבת מטרות תפקודיות, עידוד פעילות גופנית מתאימה ולימוד שיטות להתמודדות עם הפחד מהכאב.

נכללו במחקר כ-400 מטופלים שפנו למרפאה הראשונית עם תלונה על כאב גב תחתון שנמשך פחות מ-12 שבועות.

הם הוקצו אקראית לתוכנית קצרה להתמודדות עם כאב או לפיזיותרפיה.

התוצאה העיקרית שנבחנה היתה השינוי במידת ההגבלה הגופנית, כפי שנבדק על-ידי שאלון, כעבור 12 חודשים מההקצאה.

בתום תקופת המעקב לא נמצאו הבדלים משמעותיים במגבלה הגופנית ובמידת השיפור בכאב בין שתי קבוצות הטיפול.

מספר הפגישות היה נמוך משמעותית בקבוצה שהשתתפה בתוכנית הקצרה בהשוואה לקבוצת הפיזיותרפיה.

לסיכום, תוכנית קצרה להתמודדות עם כאב גב תחתון המועברת על ידי קלינאים מיומנים מהווה חלופה לפיזיותרפיה ועשויה לשמש כקו טיפולי ראשון בכאב גב תת-חריף במסגרת המרפאה הראשונית.

הערת המערכת: האינטרפטציה הנכונה לדעתנו למסקנות המחקר אינה שיש לוותר על השירותים הטובים של הפיזיותרפיסטים…אך מכיוון שמדובר בתלונה מאוד שכיחה, נראה שטיפול קצר, מהסוג שנבדק במחקר זה, יהיה ודאי עדיף על טיפול סביל (המלצות כלליות + תרופות לשיכוך כאבים) ובמיוחד כאשר יש סבירות גבוהה לכך שהמטופל לא יפנה או לא יתמיד בטיפולים פיזיותרפיים. או אז – לסוג כזה של התערבות יכול להיות ודאי מקום ורציונל.

למאמר

Comparison of physical treatments versus a brief pain-management programme for back pain in primary care: a randomised clinical trial in physiotherapy practice, EM Hay, R Mullis, M Lewis et al, The Lancet 2005; 365:2024-2030