סיכונים בפגות, BMJ , מתוך jc 433 , למנויים – חינם!

אחת הדילמות העומדות בפני הניאונטולוגים היום היא אתית: האם יש להשקיע מאמץ וכמה, בהצלת פגים השוקלים כמה מאות גרמים.  השאלה היא תיאורטית בלבד, כי הנטייה האנושית היא לטפל כמיטב יכולתנו בלי לשאול “מה יהיה” ? 

הנתונים הרבים בקשר לסיכונים של הפגות, בעיקר פגים  השוקלים פחותמ1000 גרם בלידה,  מחייבים אותנו לשפוט האם מאמצנו מוצדקים ומה תהיה איכות החיים שלהפג שהצלנו ?

מקובל כי הישרדות והתפתחות של תינוק שנולד לאחר 32 שבועות הריון אינו שונה מהתפתחות תינוק שנולד במועד וכך יהיה מצבם של  50% התינוקות הנולדים לאחר תקופה של פחות מ 32 שבועות של ההריון. אלה יגדלו בצורה תקינה, יבקרו, בבוא העת, בבתי ספר רגילים ויחיו חיים עצמאיים. 

אך 50% מהתינוקותייפגעו בלידה. התקופה בין 20 שבועות ל 32היא תקופה של התפתחות מהירה של המוח וייתכן שלידה מוקדמת פוגעת בהתפחות.מצבה של האם הסובלת מתת-תזונה או ממחלה זיהומית, מגדילים את הסיכון בהתפתחות הילד.

הסבוכים בפגות הם בבעיות נוירולוגיות שיתוק מוחין, הפרעות בראייה, בשמיעה, קשיי למידה, והפרעות פסיכולוגיות, התנהגותיות וחברתיות.

באשר לפגים שמשקלם נמוך מ 1000 גרם בלידה המכונים באנגלית  very low birth weight infants, כחמישים אחוז מתינוקות אלה יסבלו מהפרעות מוטוריות כולל שיתוק מוחין, פירכוסים או הידרוצפלוס ומספר שווה יסבלו מליקויים בראייה או בשמיעה.

נרחיב מעט:


שיתוק מוחין.      

רוב התינוקות הפגועים בשיתוק מוחין  נולדים במועד, אך ידוע כי פגות מגבירה את הסיכון.

גורמי סיכון ספציפיים להופעת שיתוק מוחין הם:- דימום מסביב לחדרי המוח,הידרוצפלוס משני לדימום ו  leucomalacia. 

לא כל ילד הלוקה בשיתוק מוחין יהפוך בהכרח לנכה.

ייתכן ושיתוק המוחין יתבטא בשינויי מתח השרירים  או בכוח השרירים, בלי להגביל את הנפגע בצורה ניכרת ובלי למנוע ממנו חיים עצמאיים ופרודוקטיביים.

אך יהיו גם כאלה שיגדלו עם קשיי הליכה וכאלה המרותקים לכסא גלגלים.

לקויי ראייה.

פגים הסובלים מלקויי ראייה, רובם תוצאה של retinopathy of prematurity.

מחלה זו איטרוגנית, כלומר מחלה הנובעת מהטיפול, סיבוך של מתן חמצן בכמות עודפת לתינוק הנולד לפני הזמן.

בארצות מפותחות, נוקטים במעקב קפדני אחר פגים המקבלים תוספת חמצן.

המעקב כולל ניטור של רווי החמצן העורקי, בדיקת עיניים על ידי רופא עיניים המתמחה בתחום זה וטיפול במקרה ומתפתחת רטינופתיה.

צעדים אלה ימנעו נזק אצל רוב הפגים, מיעוט יישאר עם ליקויים בראייה וכ 2% יישארו עיוורים לצמיתות.

ליקויי שמיעה.

גם בעיות בשמיעה מתגלות בפגים שנולדו במשקל פחות מאלף ג”ם והגורמים לכך הם שונים.

כשלושה אחוזים יזדקקו למכשירי שמיעה ומספר רב יותריסבלו מהפרעות בשמיעה בלא שיזדקקו להתקנת מכשירי שמיעה.

התופעה, גם אם היא קלה, גורמת לעיכוב בהתפתחות השפה.

לכן גילוי מוקדם של הליקוי, טפול במכשירי שמיעה ועזרה ממרפאה בדיבור נחוצים  כדי לתמוך בהתפתחות השפה.


קשיי למידה.

50% מהפגים יזדקקו לתמיכה בלימודים כאשר יגיעו לבית הספר.

סיבות רבות לכך, ביניהן הליקויים בראיה ובשמיעה שכבר הזכרנו.

מנת המשכל שלפגים במשקל לידה פחות מ 1000 גרםבממוצע הוא כ 10 נקודות פחות מאשר באוכלוסיית ילדים שנולדו במועד.

נראה פגים  שההתפתחות האנטלקטואלית  שלהם תהיה תקינה ועם זאת  יסבלו מליקויים ספציפיים, לדוגמה, לקות בקריאה או לקות בהבנה במתמטיקה.

איכות החיים.

באופן אובייקטיבי נראה כי איכות החיים בפגים תהיה  פחותה מהמקובל אך באופן סוביקטיבי הילדים אינם ערים להבדל זה. . 

הערות העורך: הנתונים המתפרסמים כאן די מעודדים, שכן הם מראים כי אפילו פג השוקל פחות מאלף גרם בלידה, סיכויו להתפתח בצורה תקינה, הם סבירים. המצב דינמי וסיכויי ההישרדות ללא פגע הולכים ומשתפרים עם הזמן.

המאמר הופיע ב   British Medical Journal מיום 11 לדצמבר 2004.


Neurodevelopmental outcomes  after preterm birth, Colvin M, McGuire, Fowlie PW.,  BMJ 2004;329:1390-3.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה