בריאות הציבור-קידום בריאות

מדידת לחץ דם בבית – האם יעילה ? ה- JAMA , מתוך jc 415 בתשלום, למנויים חינם !! + שאלת השתלמות

השיטה המקובלת למדידת לחץ דם במרפאה היא בעזרת מד לחץ דם כספית. באמצעות שיטה זו הודגם הקשר בין לחץ הדם לסיכון הקרדיו-וסקולרי. כמו כן מד לחץ דם כספית משמש ככלי להערכת יעילות הטיפול להפחתת לחץ הדם.

עם זאת, ישנה ביקורת על השיטה המקובלת למדידת לחץ דם. קיימת שונות רבה במדידת לחץ הדם בין בודקים שונים וכן במדידות שונות של בודק אחד, שונות זו קשורה לקושי ביצירת אחידות בתנאי הבדיקה וכן הבדלים בין הבודקים השונים, כמו טיב השמיעה, הראיה והנטייה לעגל מספרים כלפי מעלה או מטה. שיטה זו כושלת בזיהוי “תסמונת החלוק הלבן” או “יתר לחץ דם מרפאתי” וכרוכה בסיכון אקולוגי בשל רעילות הכספית.

מחקרים הראו שמדידת לחץ דם אמבולטורית היא בעלת ערך מנבא טוב יותר ממדידה במרפאה, אך זוהי שיטה יקרה יחסית. מדידת לחץ דם בבית בעזרת מכשיר אוטומטי היא שיטה נוחה וזולה יותר ממדידה אמבולטורית.

מחקר עוקבה זה תוכנן במטרה להעריך את הערך הפרוגנוסטי של מדידות לחץ דם בבית בהשוואה למדידות במרפאה באוכלוסיה של מטופלים מבוגרים עם יתר לחץ דם.

במחקר עוקבה זה השתתפו קרוב ל- 5,000 מטופלים עם יתר לחץ דם בגיל ממוצע  70 מהם קרוב ל- 50% גברים. המחקר היה מורכב מתקופת הערכה שכללה שני ביקורים במרפאה בהפרש של שבועיים, מדידות לחץ דם ודופק במרפאה ובבית וכן תיעוד הטיפול להורדת לחץ דם ומאפיינים דמוגרפיים ורפואיים.

השלב השני היה תקופת מעקב שנמשכה בממוצע 3.2 שנים במהלכה לא ננקטו התערבויות מיוחדות. לחצי דם גבוהים מ- 140/90 במרפאה או 135/85 בבית נחשבו ליתר לחץ דם לא מאוזן.

התוצאה העיקרית שנבחנה היתה תמותה מסיבות קרדיו-וסקולריות. התוצאות המשניות שנבדקו היו תמותה כללית, או השילוב של תמותה קרדיו-וסקולרית, אוטם לא-קטלני בשריר הלב, שבץ לא-קטלני אירועי TIA, אשפוז בשל תעוקה או אי-ספיקת לב, התערבות צינתורית או ניתוח מעקפים.

בתחילת המחקר רק בכ 14% היה איזון טוב של לחץ הדם כפי שתועד על-ידי שתי שיטות המדידה, בכ 13% היה יתר לחץ דם במרפאה אך לא בבית בכ 9% היה יתר לחץ דם בבית אך לא במרפאה ובכ  64% היה לחץ דם לא מאוזן בשתי שיטות המדידה.

בתום תקופת המעקב תועד לפחות אירוע קדיו-וסקולרי אחד ב 324 מטופלים, כלומר היארעות של 22 מקרים ל- 1000 שנות מטופל. עבור מדידת לחץ הדם הביתית, כל עליה של 10 מ”מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי העלתה את הסיכון הקרדיו-וסקולרי ב- 17.2% וכל עליה של 5 מ”מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי העלתה את הסיכון ב- 11.7%. קשר זה לא נמצא עבור מדידות לחץ הדם שנעשו במרפאה.

כאשר מטופלים עם לחץ דם מאוזן כלומר עם ערכי לחץ דם תקינים בבית ובמרפאה היוו בסיס להשוואה, יחס הסיכון לאירועים קרדיו-וסקולריים היה 1.96 עבור מטופלים עם יתר לחץ דם בשתי שיטות המדידה, 2.06 עבור מטופלים עם יתר לחץ דם בבית אך לא במרפאה ו 1.18 במטופלים עם לחצי דם גבוהים במרפאה אך לא בבית.

החוקרים מסכמים שממצאי מחקרם מעידים כי מדידות לחץ דם בבית מהוות מדד פרוגנוסטי טוב יותר ממדידות במרפאה. יש לבצע מדידות שיטתיות של לחץ הדם בבית במטופלים המקבלים טיפול להפחתת לחץ הדם.

למאמר

Cardiovascular Prognosis of “Masked Hypertension” Detected by Blood Pressure Self-measurement in Elderly Treated Hypertensive Patients

Guillaume Bobrie, MD; Gilles Chatellier, MD; Nathalie Genes, MD; Pierre Clerson, MD; Laurent Vaur, MD; Bernard Vaisse, MD; Joël Menard, MD; Jean-Michel Mallion, MD

JAMA. 2004;291:1342-1349.                                                      

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה