בריאות הציבור-קידום בריאות

האם נקיטת תנוחת ידיים-ברכיים בטרימסטר השלישי מביאה להורדת הסיכוי ל – Occiput Posterior בלידה ? / סקירתם של עורכי הגינקולוגיה ד”ר מזעקי-טובי ופרופ’ זיידמן

Azar Kariminia, Marie E Chamberlain, John Keogh, Agnes Shea

BMJ, doi:10.1136/bmj.37942.594456.44 (published 26 January 2004)

רקע

מצג ( Occiput Posterior (OP הינו המצג נפוץ ביותר מבין המצגים הפתולוגים של עוברים במצג ראש (Vertex). כ- 10 עד 25% מהעוברים בתחילת לידה וכ- 10 עד 15% מהעוברים בשלב הפעיל (אקטיבי) של הלידה הינם במצג זה.

כ- 6% מהעוברים יהיו במצג OP בעת הלידה עצמה  ( Persistent Occiput Posterior POP)

חשיבות מצג POP נובעת מהקשר בין מצג  חריג זה וסיבוכים כגון לידות ממושכות, כאבים, שיעור יתר של לידות מכשירניות, שיעור יתר של דימום לאחר לידה, נזקים לנרתיק, זיהום אימהי ותחלואה עוברית. בנוסף, דווח על קשר בין מצג זה להתפתחות אנצפלופתיה של הילוד.

בסוף שנות ה- 50 נטען כי התעמלות אימהית על הברכיים והידיים ( תנוחת “על 6”), מסייעת

לסיבוב ראש העובר למצג קדומני (Anterior). בהמשך צברה טענה זו תומכים רבים והיא מיושמת דרך קבע במספר רב של מרכזים רפואיים. עד כה לא נערך כל מחקר שבדק את הטענה כי התעמלות אימהית — בתנוחת ידיים וברכיים — אכן מסייעת לסיבוב ראש העובר.

מטרה

המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבדוק האם התעמלות בתנוחת ידיים ובירכיים מביאה להורדת שכיחות מצג OP בלידה.

כמטרות שניוניות הוגדרו הבדלים בין הקבוצות במספר קריטריונים: שכיחות השראת לידה, שימוש באפידורל, משך הלידה, אופן הלידה, ביצוע חיתוך חיץ וציון אפגר לילודים.

שיטות

זהו מחקר אקראי, שנערך במשך כ- 3 שנים, בשבעה מרכזים רפואיים באוסטרליה. נכללו במחקר נשים משבוע 36-37 להריון עם עובר יחיד. לא נכללו במחקר נשים שהיו עתידות ללדת בניתוח קיסרי מתוכנן. טרם גיוס הנשים, ומיד לאחר מכן, לא בוצעה בדיקת אולטראסאונד.

נכללו במחקר 2,547 נשים שחולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצת מחקר וקבוצת בקרה. המשתתפות בקבוצת המחקר נתבקשו לבצע תרגיל של הנעת האגן מצד אל צד ( “rocking”) וזאת כאשר היולדת נתמכת בידיה ובירכיה. משך התרגול הינו כ- 10 דקות, פעמיים ביום, מיום גיוס היולדת למחקר ועד ללידה. הנשים נתבקשו לתעד את מספר הפעמים בהן ביצעו את התרגיל בפועל.

תוצאות

בקרב היולדות בקבוצת המחקר 8.1% (105) אובחנו עם עובר במצג POP לעומת 7.8% (98) בקבוצת הביקורת. שכיחות עצירת ראש העובר במצג רוחבי (Transverse Arrest) הייתה 3.4% (44) בקבוצת המחקר לעומת 3.0% (38) בקבוצת הביקורת. שני הבדלים אלו לא היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית. כמו כן, לא נמצאו הבדלים בשאר המדדים שנבדקו: שיעור השראות הלידה, שימוש באפידורל, משך הלידה, אופן הלידה, ביצוע חיתוך חיץ וציון אפגר לילודים ( ר’ טבלה-1).

טבלה – 1


























































































קבוצת המחקר (n=1292)


קבוצת הביקורת (n=1255)


אחוז ההבדל בסיכון (95% CI)


Occiput Anterior


1122


1091


– 0.1


Occiput Posterior


105


98


0.3


השראת לידה


307


263


2.9


לידה עצמונית


944


962


– 3.2


לידה עם טיפול באפידורל


372


357


0.3


לידה ללא טיפול באפידורל


920


898


– 0.3


לידה עצמונית


949


930


– 0.7


ניתוח קיסרי דחוף


139


142


– 0.6


ניתוח קיסרי מתוכנן


26


22


0.3


מלקחיים


71


52


1.4


שולפן ריק


107


109


– 0.4


בוצע חתך החיץ


181


174


0.1


לא בוצע חתך החיץ


947


919


– 0.1


משך זמן הלידה (בדקות)


422


419


3


ממוצע ציון אפגר בדקה


9


9



ממוצע ציון אפגר בדקה חמישית


9


9


דיון

מתוצאות מחקר זה עולה כי התרגילים המוצעים לנשים הרות לא שינו במאומה את הסיכוי לכך שהעובר ייוולד במצג OP. כמו כן, לא נמצאו הבדלים משמעותיים במדדים חשובים נוספים של תהליך הלידה.

השיעור הגבוה יחסית של עוברים במצג POP בקבוצת המחקר נובע ככל הנראה משיעור גבוה יחסית של יולדות בלידתן הראשונה (55%).

 מעבודות קודמות ידוע כי למעלה משני שלישים מהעוברים שנמצאים במצג OP בתחילת הלידה ייולדו במצג זה. ואולם, קבוצה זו מהווה רק כשליש מכלל הילודים הנולדים בסופו של דבר במצג OP.

במידה ותוצאות אלו נכונות, כי אז יש חשיבות מוגבלת לתרגילים שמטרתם לגרום לכך כי בתחילת הלידה יהיה העובר במצג OP.

המסקנה העולה מעבודה זו ברורה ביותר: התרגילים המוצעים לנשים הרות לא שינו במאומה את הסיכוי לכך שהעובר ייוולד במצג OP, ולא הייתה להם כל השפעה מיטיבה על הלידה.

עיון מעמיק בעבודה זו מעלה שאלה חשובה בנוגע למקומם של “טיפולים אלטרנטיביים” ברפואה המודרנית. גל ה”עידן החדש” ( New Age), לא פסח גם על הרפואה. רעיונות ה”גל החדש” (“הרפואה האלטרנטיבית”), הכו שורשים עמוקים כמעט בכל דיסציפלינה רפואית.

בעוד הרפואה פוסעת מעדנות אל עבר רפואה-מבוססת-על-עובדות (Evidence Based Medicine), נשאלת השאלה על מי מוטלת חובת ההוכחה של טענות ה”רפואה האלטרנטיבית”, כאשר פני הדברים הם שהעוסקים ב”רפואה אלטרנטיבית” זו רואים עצמן פטורים מחובת הוכחה.

האם על הרופאים להוכיח כי המלך הוא עירום, או שמא עליהם להמתין עד שתגלה החברה את מה שכל ילד קטן מבין. ניסיונות להוכיח בכלים מדעיים שיטות של “רפואה אלטרנטיבית” מסתיימים כמעט תמיד בכישלון צורב. העיקרון המכונן של ה”רפואה האלטרנטיבית” הינו האמונה ולכן הוכחה מדעית המוצגת כדבר סדור על אופניו כמוה כניסיון לתפוס את הרוח ברשת פרפרים. נראה אפוא כי על הרופאים למשוך ידם מהניסיון להעמיד לחקירה מדעית טענות חסרות כל בסיס עובדתי.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה