נפילות בקשישים הן נפוצות ומביאות לעליה בתחלואה, בנכות בבידוד חברתי, בירידה באיכות

החיים ובכניסה מוקדמת למוסדות. מספר מחלות כרוניות מעלות את הסיכון לנפילה כמו גם סוגי

תרופות שונות, בעיקר תרופות הרגעה ונוגדי דיכאון.

אולם, מעטים הם המחקרים הבודקים את הקשר בין גורמי הסיכון השונים בקבוצה מחקר אחת. 

מחקר זה בא לבדוק את הקשר בין מחלות כרוניות וטיפול תרופתי בהן לבין נפילות בנשים בגיל

60 עד 80 הגרות בקהילה.

מעל 4000 נשים אשר משתתפות גם במחקר זה הבודק את הבריאות הכללית ומחלות הלב של נשים בבריטניה.

כ-17% מהנשים דיווחו על נפילה במהלך השנה אשר קדמה למחקר. שיעור הנשים אשר מרבות ליפול היה 7%. וזהו גם שיעור הנפילות אשר הצריך פניה לקבלת טיפול רפואי.

קבוצת הנופלות בשנה האחרונה היתה מבוגרת יותר וחולה יותר משאר הנשים המשתתפות במחקר. כמו כן הן היו שמנות יותר ונטלו יותר תרופות.

ירידת לחץ דם בשינוי תנוחה ולחץ דם נמוך בעמידה לא היו קשורים לנפילות. ערך ההמוגלובין של הנשים הנופלות היה נמוך יותר בממוצע מבשאר הנשים. כל ירידה ברמת ההמוגלובין של סטית תקן אחת העלתה את הסיכוי לנפילה ב10%.

צריכת אלכוהול לא היתה קשורה לעליה בשיעור הנפילות.

שיעור השברים באמה ובירך בנשים הנופלות היה גבוה יותר מאשר בנשים שלא נפלו בשנה האחרונה, תוצאה מובנת מאליה, כמובן…

70% מהנשים צרכו בקביעות לפחות תרופה אחת וכ-15% נטלו יותר מחמש תרופות שונות. לא הוכח קשר חזק בין מספר התרופות הניטלות לבין הסיכון לנפילה. סוגי התרופות אשר כן קושרו לעליה בשיעור הנפילות היו נוגדי החרדה ותרופות השינה וגם תרופות לטיפול בדיכאון.

כ-3/4 מהנשים לקו במחלה כרונית אחת לפחות. קשר ישר נצפה בין כמות המחלות הכרוניות לבין הסיכוי לנפילה. קשר זה נשאר ישיר גם לאחר התאמה לשימוש בתרופות מקבוצות שונות.

תוספת של מחלה כרונית אחת העלתה את הסיכון לנפילה ב40%. המחלות העיקריות אשר קשורות לנפילה היו מחלת לב וכלי דם, מחלת ריאה כרונית, דיכאון ודלקת פרקים.

ובכן, מתוצאות המחקר מסיקים החוקרים שעליה בסיכון לנפילה קשור למספר המחלות ולמספר התרופות אותן נוטל החולה.

ואולם , הקשר החזק ביותר נמצא בשילוב של מספר מחלות יותר מאשר בשילוב מספר תרופות.

הסיכון לנפילה בגלל מחלה כרונית, היה גבוה בהרבה מאשר סיכון לנפילה בגלל נטילת תרופות פסיכוטרופיות (Psychtropic). ולכן מבחינת בריאות הציבור מיקוד הטיפול במניעת נפילות בחולים כרוניים, חשוב יותר מאשר באלו הנוטלים תרופות רבות (הגם כמובן שמרבית החולים במחלות כרוניות נוטלים גם תרופות רבות, מן הסתם…) .

גורמים אשר נחשבו בעבר כמסכנים כמו צריכת אלכוהול, ירידת לחץ דם בשינוי תנוחה וירידה בכח הגוף, לא נמצאו כקשורים לסיכון מוגבר לנפילה.

ומימצא חשוב נוסף במחקר זה – בניגוד למחקרים קודמים בהם גורמי הסיכון לנפילה בודדת ולנפילות רבות ולנפילות מצריכות טיפול, היו שונים במחקר זה אותם גורמי סיכון נמצאו לכל סוגי הנפילות.

הערת הג’ורנאל: מחקר זה מחדד את הצורך שלנו להגביר עירנות לסכנת הנפילות בקרב קבוצות הסיכון כפי שזוהו כאן.  המלצות ליתר עירנות לסיכון זה במטופלים המתאימים, המלצה לשימוש באמצעים פשוטים יחסית כמו מגינים , עשויים אולי למנוע מקרי נפילות שלהן עלולה להיות השלכות קשות על בריאות מטופלינו.

            Association between falls in elderly women and chronic diseases and drug use: cross sectional study, Debbie A Lawlor, BMJ , 2003;327:712-717  למאמר