לקות קשב והיפראקטיביות ADHD

יעל בארי, עורכת מדור סיעוד / באדיבותן של עידית אושה וסמדר ורד

מבואדמיינו לעצמכם איך נראים חיים בתוך קליידוסקופ שבו קולות,תמונות ומחשבות מתחלפות במהירות, אתה עובר ממחשבה או מפעילות אחת לאחרת בקצב מסחרר שלא מאפשר לך להתרכז באורח מלא באף אחת מהפעילויות. יתכן שאתה כל כך שקוע במחשבותיך עד כי לא תבחין שמשהו מדבר אליך. זוהי הרגשתם של רבים הסובלים מתסמונת הפרעת קשב והיפר אקטיביות. לצופים מהצד, הסובלים מהפרעת קשב יראו שקועים בבולמוס של פעילות בלתי מאורגנת. באופן מפתיע, ישנן שעות בהן ההיפראקטיביים נראים בסדר, מה שגורם לרבים לחשוב שהסובלים מ ADHD מסוגלים לשלוט בהתנהגותם. כתוצאה מכל המתואר לעיל ברור כי התסמונת משבשת לסובלים ממנה את חיי היומיום, מפריעה להם ביצירת קשרים חברתיים וגורמת להם לפתח בעיות הקשורות בערך עצמי ירוד (מליניאק, 2001).

תאור התופעה Attention Deficit Hyper Activety Disorder

ההגדרה תסמונת לקות קשב והיפראקטיביות היא הפרעה התפתחותית של טווח קשב ורכוז, אמפולסיביות והיפראקטיביות שבה תופעות אלה, באופן ברור, אינן הולמות את הגיל המנטאלי של הילד. היא מתחילה בילדות המוקדמת, התופעות מתבטאות במצבים רבים. היא בדר”כ הפרעה כרונית ומתמשכת בזמן ואיננה תוצאה של פגיעות אחרות כמו: אחור שפתי, חרשות, עיוורון, אוטיזם או פסיכוזה של הילדות (ברקלי 1997).

התסמונת אינה מחלה גופנית מוגדרת אלא מורכבת מצרוף של מספר מאפיינים תפקודיים ותכונות אופי, הנובעות לרוב מהפרעה תפקודית של המוח. לכן לא מדובר על מחלה אמיתית אלא יותר במבנה האישיות של הילד המביא אותו לצורת התנהגות אופיינית (שופר, 2000).

היא מוגדרת כהפרעה נוירופסיכיאטרית המופיעה בילדים, מתבגרים ומבוגרים (Mea xu,2000). מקורה לא רק נוירולוגי אלא גם חברתי וזאת משום שאין מדובר רק בלקוי מוחי, אלא גם ביחסי גומלין בין זה הסובל מהתסמונת לבין החברה שמצפה ממנו להתנהגות מסוימת (Weaver,1994).

ניתן לדבר על ADHD כלקוי התפתחותי בשליטה העצמית. הוא מורכב מבעיות בטווח קשב, בשליטה בדחפים וברמת הפעילות אולם הוא מורכב גם מגורמים אחרים. בעיות אלה משתקפות בחוסר כוח הרצון של הילד או באי יכולתו לשלוט בהתנהגותו ולהכיר במטרות ובתוצאות. אין המדובר כאן רק בבעיה של קשב או של פעילות יתר. אין זה מצב זמני שיחלוף עם הגיל, שלב קשה אך נורמלי בילדות. הוא אינו נגרם בעקבות כשלון ההורים לחנך למשמעת או לשלוט בילד ואין זה סימן כל שהוא של רע מולד. ADHD הוא לקוי אמיתי, בעיה אמיתית ולעיתים קרובות מכשול אמיתי העשוי להיות שובר לב ומורט עצבים (ברקלי,1997). קל להבין מדוע הרבה אנשים מתקשים להתייחס ל ADHD כאל לקוי כמו עיוורון, חרשות, שתוק מוחין או לקויים גופניים אחרים. אין כל סימן חיצוני שמשהו אינו כשורה מבחינה גופנית במערכת העצבים המרכזית או במוח, ועם זאת פגם במוח הוא זה המביא לתנועה הבלתי פוסקת ולהתנהגות שאנשים אינם

יכולים לשאת בילד שיש לו ADHD (ברקלי , 1997 ; שופר, 2001 ; Contwell,1996). ניתן לאפיין תגובות אנשים מבוגרים להתנהגות ילד עם ADHD. תחילה הם מנסים להתעלם מן ההפרעות הבלתי פוסקות, מפליטת הערות ו”משבירת כלים”. לאחר מכן הם מנסים להפעיל סמכות על הילד וכשעדין הוא לא מגיב הרוב המכריע מחליט שהילד הרסני ופרוע במכוון. ולבסוף, רובם יגיעו למסקנה אחת בעייתו של הילד נעוצה בחינוכו הילד זקוק למשמעת רבה יותר, למסגרת נוקשה יותר ולהצבת גבולות, ויתכן שיגיעו למסקנה שהורי הילד לא מתפקדים.(הם מתירנים,לא אכפתיים,חסרי מוסר וכד’).

כעקרון כל הילדים שונים זה מזה ברמת הפעילות האופיינית להם וביכולת הלמידה, אולם יש טווח שמקובל כנורמה (גם אם קשה להגדיר את הנורמה בדייקנות). ולצד הנורמה קיימת קבוצת ילדים שאותם אנו רואים כיוצאי דופן וזאת בעיקר משום שרמת הפעילות שלהם גבוהה במיוחד, הם חסרי יכולת באופן בולט להתרכז בדבר אחד והם מרבים להשתובב ולעשות מעשי קונדס חסרי שליטה. לעיתים קרובות יכולת הלמידה שלהם נמוכה מן הנורמה, למרות שהאינטיליגנציה שלהם טובה וכן מתגלות תופעות אחרות (עליהם נדבר בהמשך). קבוצה זו מוגדרת כילדים לקויי הקשב וההיפר אקטיביים (ADHD). (מליניאק,2001).

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה