יעל בארי, עורכת מדור סיעוד

Woo.K. (2000).

 A pilot study to examine the relationships of dyspnoea physical activity and fatigue in patients with chronic obstructive pulmonary disease Journal of clinical nursing.

  p- 526-533

המחלה COPD כוללת אמפיזמה, ברונכיטיס או שילוב של השנים. זו מחלה פרוגרסיבית ומתישה ששכיחותה עולה. בארה”ב COPD פוגע באחד מתוך ארבע עשר איש מעל גיל 45 . המחלה מהווה גורם מוביל להגבלה בפעילויות חיים עיקריות. בקנדה COPD דורגה כגורם הרביעי למוות בגברים וכגורם השביעי למוות בנשים. השכיחות המוערכת של COPD בארה”ב ובאנגליה היא בין 15%-10% .

אחד הסימנים השכיחים והגורמים לסבל היא תשישות. כתוצאה מהתשישות, איכות החיים של החולים במושגים של תפקוד פיזי פסיכולוגי וחברתי נפגעים בצורה משמעותית.

מחקר מקדים זה עשוי לסייע להבנת הקשר בין דיספנאה, פעילות גופנית ותשישות בחולי COPD.

דיספנאה יכולה להתעורר בחולי COPD כתוצאה מירידה בתפקוד ריאתי, עקב הרס מתקדם של המבנה האלוואולארי. ובנוסף שיחלוף גזים אלואולארי לא מספק.

חימצון נמוך של השרירים ופגיעה במנגנון יצור האנרגיה של השרירים בהקשר של ירידה בתפקוד הריאתי יכול לחשוף את חולי ה- COPD לתשישות.

תשישות כרונית ב COPD יכולה להיגרם עקב ירידה בפעילות הגופנית של החולים על מנת להימנע מהתחושה מעוררת המצוקה של דיספנאה. כתוצאה מירידה בפעילות גופנית וחוסר תנועה, השרירים עוברים שינויים מורפולוגים. שינויים אילו מובילים לירידה בסיבולת, ביכולת התפקוד ובכוח השרירים.

ירידה בכוח השרירים ובסיבולת כתוצאה מחוסר פעילות היא אחת הסיבות הגורמות לתשישות בעת פעילות. חולי COPD שחווים יותר קשיים בעת פעילות גופנית, צפויים להתלונן באופן יותר תכוף על תשישות. כפיצוי על תחושת התשישות חולי COPD עלולים להגביל עוד יותר את פעילותם הגופנית. דבר זה גורם לירידה בשימוש בשרירים ולניוונם. התוצאה היא הגברת תחושת התשישות.

מסגרת מושגית  מחקר מקדים זה נשען על התיאוריה הקוגניטיבית של דחק והתמודדות שפותחה על ידי (Lazarus & Folkman (1984 התמודדות נקבעת על ידי הערכת המצב. הערכה קוגניטיבית היא תהליך דרכו היחיד אומד את המפגש עם הסביבה כמשמעותי לרווחתו, ובאיזה אופן. המצב יכול להיות מוערך כלא משמעותי, נוח, חיובי או מלחיץ.

על פי (Lazarus & Folkman (1984 היחיד ייקח בחשבון גם את המשאבים הקיימים על מנת להחליט אם ניתן לעשות דבר מה על מנת להתגבר או למנוע נזק ואובדן. כאשר ליחיד ישנם מעט משאבים המצב יכול להיות מוערך כיותר מלחיץ מאשר במקרה וליחיד משאבים רבים זמנים. בין המשאבים החשובים ביותר לשם הערכה נמצאים בריאות ואנרגיה. כאשר היחיד חש תשישות, הערכתו היא כי מידת האנרגיה העומדת לרשותו היא קטנה. בהתחשב ברמת האנרגיה הנמוכה היחיד יכול להעריך את המצב כיותר מאיים או מלחיץ מאשר אדם בעל רמה גבוהה של אנרגיה.

הערכה של אנרגיה נמוכה או תשישות ב- COPD יכולה להיות קשורה לגורמים שונים כולל דיספנאה. מצד אחד חולים יכולים לחוש תשישות עקב עליה במאמץ הנשמתי וצריכת אנרגיה בעת דיספנאה. מצד שני ירידה ביצור כוח כתוצאה מתשישות יכולה להגביר את תפיסת הדיספנאה. האומדן של אנרגיה נמוכה או תשישות יכול להיות קשור לרמת היכולת של האדם ברמה היומית. ניתן לשער כי ככול שהיחיד חש יותר דיספנאה יורדת היכולת לבצע פעילות גופנית, והתשישות עולה.

שיטה המחקר בוצע על מדגם נוחיות מתוך מרפאות ריאות בקנדה. החולים שהשתתפו במחקר אובחנו כסובלים מברונכיטיס כרוני או אמפיזמה ודיווחו על תחושת דיספנאה ותשישות במהלך הימים האחרונים. החולים היו עצמאים וחיו בקהילה. המדגם כלל 22 נבדקים. 7 גברים ו 15 נשים. גלאי הנבדקים נעו בין 40-83 הממוצע היה 66.91 שנים. אף אחד מהמדגם לא עבד משרה מלאה, שלושה נבדקים עבדו במשרה חלקית.

תפקוד ראתי במחקר זה הוגדר על ידי בדיקה עדכנית של נפח נשיפה מאולץ במשך דקה – forced (expiratory volume (FEV1 שנמדד בששת החודשים האחרונים במרפאות של תפקוד ראתי.

התוצאה הנמוכה ביותר של בדיקה זו הייתה 21%. התוצאה הגבוהה ביותר של הבדיקה הייתה 76%. ממוצע התוצאות היה 48.09% .

תשישות  תשישות נמדדה על פי סולם תשישות של פרופיל מצב הרוח profile of mood state או בקיצור F-POMS הנבדקים התבקשו לדרג את רמת או עוצמת תחושת התשישות שלהם על ידי דירוג 7 שמות תואר של תשישות, בסולם ליקרט בעל חמש אפשרויות תשובה.

דיספנאה דספנאה נמדדה על פי סולם-( vertical visual analogue scale (VVAS . קו אנכי לשם דירוג בקצהו האחד מצוין “ללא קוצר נשימה” ובקצהו האחר מצוין קוצר נשימה “הכי קשה שיכול להיות”. החולים התבקשו לדרג על הקו את דרגת קוצר הנשימה שחשו במהלך מספר ימים.

פעילות גופנית מבחן הליכה היא שיטה פשוטה זולה ובטוחה להעריך את יכולתו של הנבדק לעסוק פעילות גופנית. במהלך מבחן ההליכה, הנבדקים התבקשו ללכת על משטח שטוח במסדרון של מעבדת תפקודי ריאות מקצה לקצה בפרק זמן של שש דקות. הנבדקים הורו ללכת בקו ישר בקצב שלהם.

הותר להם להחזיק במעקה או בקירות המסדרון, להשתמש במכשיר עזר להליכה, להאט את ההליכה ואף לעצור לשם מנוחה בעת המבחן. מרחק ההליכה נימדד על ידי סרט ותועד.

תוצאות תשישות, דיספנאה, ומבחן שש דקות הליכה היו בקורולציה משמעותית עם בדיקת נפח נשיפה מאולץ. דיספנאה ותשישות היו בקורולציה שלילית עם פעילות גופנית. דיספנאה הייתה בקורוליציה חיובית עם תשישות. התוצאות מצביעות על כך שככול שחולי COPD חשו יותר דיספנאה, הם חשו יותר תשישות ויכלו להשלים מרחק קצר יותר במבחן שש דקות הליכה.

דיון על פי( Lazarus & Folkman (1984 בריאות ואנרגיה הם בין המשאבים החשובים ביותר לשם התמודדות. לטענתם לאדם תשוש יכולה להיות פחות אנרגיה להשקיע בהתמודדות מאשר לאדם בריא וחסון. מידת התשישות של חולי COPD יכולה להיות קשורה לתחושות של קוצר נשימה והיכולת לבצע פעילות גופנית. אומדן קוצר הנשימה, תשישות והיכולת לבצע פעילות גופנית יכול להשפיע על אופן ההתמודדות של חולי COPD. אחיות יכולות לסייע לחולים להתמודד דרך הבנה טובה יותר את האופן שבו נאמדים האנרגיה והתשישות.

במחקר הנוכחי דיספנאה דורגה בין 21-97 ב- VVASכאשר הממוצע הוא 55.8, תשישות דורגה בין 3-27 ב- POMS F כאשר הממוצע הוא 15.9%.

מחקר אחר הראה שוני בין המינים בדירוג סימנים על ידי חולי COPD. נשים דיווחו על יותר סימנים ודירגו את קוצר הנשימה יותר גבוה מגברים. יתכן שנשים יותר רגישות לתחושותיהן, ותסמיניהן מאשר גברים. כיוון שרוב המדגם הנוכחי כלל נשים ( 68.2%) זו יכולה להיות הסיבה לדירוג הממוצע הגבוה של דיספנאה. הרמה הגבוהה של תשישות יכולה להיות מוסברת על ידי ייצוג יתר של נשים במדגם וכן על ידי הקריטריון שדרש שהחולים ידווחו על תשישות על מנת להשתתף במחקר.

על אחיות לסייע לחולים להבין את הקשר בין דיספנאה, תשישות, ופעילות גופנית, על מנת לשבור את המעגל המתקדם של עליה בקוצר הנשימה, עליה בחוסר פעילות, ועליה בתשישות.

השלכות קוצר נשימה יכול להיות מדד לתשישות החולים ולירידה ביכולת לעסוק בפעילות גופנית. האומדן של חולי COPD המתלוננים על קוצר נשימה צריך לכלול גם אומדן של תשישות ופעילות גופנית. לפעילות גופנית יכולה להיות השפעה ממתנת על הקשר בין קוצר נשימה לתשישות. יש צורך במחקר נוסף לבדיקת השפעה זו.