הנושאים:

:מהי היפנוזה, מהי היפנוזה אריקסוניאנית

i.         היפנוזה אותוריטרית מול היפנוזה פרמיסיבית

ii.       ההיפנוזה היא בעצם תקשורת, בין אישית ותוך אישית

iii.      מודל הטרנס, תפיסות מוטעות ודעות קדומות לגבי היפנוזה

:הקשר בין היפנוזה וטיפול בכאב

i.         עדויות על שיפור בכאב באמצעות היפנוזה

ii.       הקשיים בהערכת השיפור ובכימותו

:דוגמאות לשימוש בהיפנוזה מכתביו של אריקסון

:היכן וכיצד אפשר להשתמש במסגרת הרפואית

i.         בדיבור עם החולה

ii.       ע”י הצגה של נושא ההרפיה לחולים באופן מודע ולא מודע

מהי היפנוזה, מהי היפנוזה אריקסוניאנית?

היפנוזה אותוריטרית מול היפנוזה פרמיסיבית

מקור המילה היפנוזה הוא ביוונית: היפנוס אל השינה, ואנשים במצב של טרנס כלומר “מהופנטים” נראים כישנים; למעשה, אדם במצב היפנוטי אינו ישן אלא נמצא ב- alter state שאינו שינה ואינו ערות; מבחינת פעילות המוח ישנם בעיקר גלי אלפא וטטא בדומה למצב ההיפנוגוגי, ההיפנופומפי ומצב החלימה REM[i].

ההיפנוזה ידועה לאדם מקדמת דנא, עדויות מחקריות על היכולת של היפנוזה לחולל שינויים פיסיולוגיים דווחו בשנת 1860 ע”י Pierre Janet ו- Alfred Binet[ii].

Freud השתמש בהיפנוזה ולאחר שהחליט שאינה כלי טיפולי מתאים לו וזנח אותה ירדה הפופולריות שלה כאמצעי טיפולי בקרב פסיכולוגים ורופאים.

באומרנו היפנוזה אנו כוללים זרמים שונים וטכניקות שימוש שונות. ההיפנוזה הנלמדת כיום כחלק מהזרם העיקרי היא היפנוזה אותוריטרית. הכוונה בכך היא שלמהפנט יש טקסט מוכן מראש אותו הוא מקריא או מדקלם למהופנט, וב-20% מהמקרים המהופנט אכן מראה שינוי בהתנהגותו ונעשה מרוכז יותר ו”ישן”. העבודה התרפויטית נעשית בשלב זה- הטרנס, באמצעות הצעות suggestions ופקודות למטופל. לקראת סוף הטיפול המטפל קורא למטופל לצאת ולחזור לכאן ועכשיו לפי הפרוטוקול.

Dr Milton H Erickson (1901-1980) היה רופא פסיכיאטר שפיתח עם השנים דרך שונה לעבודה עם היפנוזה. במהלך מחקר וטיפול בהיפנוזה לפי תיאוריית פרויד שתת-המודע הוא מקור כל הדחפים הפרימיטיביים, למד מילטון שבעצם התת מודע הוא מעיין כוחנו ויכולתנו להבריא ללמוד ולהתפתח. עם הזמן ובעקבות הצלחותיו הרבות בתחום הטיפול בהיפנוזה הוא הצליח לבדו בעצם להביא להכרה בהיפנוזה ע”י המוסד הרפואי כאמצעי רפואי קביל כפי שהתקבל ב-1957 ע”י AMA. מילטון גרס שמצב הטרנס הוא אחד המצבים הטבעיים שלנו, הוא מצב שבו אנו מסוגלים לגייס יותר משאבים מהלא מודע שלנו. ובאמת מחקרים הראו שקיים מחזור מתמיד של מצבי טרנס במשך היממה[iii].

השיטה שבה השתמש היתה “פרמיסיבית” לא ניתנו הוראות ישירות ופקודות למטופל להיכנס לטרנס אלא הצעות suggestions. כמוכן ישנו שימוש utilization בהיזון חוזר מהמטופל, וקליברציה לפי התנהגותו ותגובותיו למלים.

לצורך דוגמה אפשר לשאול אדם האם הוא יכול להיזכר באירוע שבו היה מאד רגוע, ולבקש ממנו לחשוב על אותו אירוע מרגיע. הציפייה היא שההיזכרות תביא לשינוי במצב הנפשי הזמני של אותו אדם באותו רגע.

הגישה הפרמיסיבית מאפשרת לכל אדם להיכנס לטרנס ולא רק לחמישית מהאוכלוסייה.

ההיפנוזה היא בעצם תקשורת, בין אישית ותוך אישית

מהו בעצם הטרנס? ממלותיו של אריקסון:

Someone once asked Dr. Erickson, “why do you use hypnosis, and what is hypnosis?” Erickson replied, “The hypnotic state is a state in which the client pays attention to what is really, immediately important, and disregards information that isn’t immediately important. In an hypnotic state, you may not be aware of your right foot, you may not be aware of your right arm, or that youre wearing a watch. You can just forget about that. You can forget about your left arm, you can forget about what you had for breakfast. You can forget about anything that is up here on the board while you’re listening to what I’m saying. Whats important about the hypnotic trance is that you’re capable of paying attention to what is immediately important so that you can access memories and resources that you have long since forgotten…[iv]

כאשר אדם שקוע במחשבות- הוא נמצא בטרנס…

כאשר אדם נוהג ומגיע למחוז חפצו בלי שכמעט זכר שעשה את הדרך- זהו טרנס…

כאשר אנו מוצאים את עצמנו שבהינו בנקודה על הקיר- היינו בטרנס.

כאשר אדם נמצא בכאב- הוא בטרנס של הכאב, ולשם מופנית תשומת ליבו.

הטרנס אינו חייב להיות עמוק ומנותק מהמציאות, הוא יכול גם להיות ממוקד מאד כמו אתלט שמרוכז כל כולו בעשייה.

Rapport

המפתח ל”היפנוזה מוצלחת” הוא היחסים בין המטפל והמטופל, מה שנקרא rapport. זהו מצב של היענות מוגברת לסוגסטיות והפחתת הביקורת הרציונלית. ה- rapportנסמך על אמון בינהם. ישנן טכניקות להשיג rapport מתוכן למשל pacing and leading, כאשר pacing מתייחס למצב קיים בסביבה, בהתנהגות או בתחושה של המטופל  או עובדה המתקיימת אוניברסלית (Truism); למשל, אני יודע שמי שקורא את המשפט הזה קרוב לוודאי מעוניין להבין את המושג Pacing…

Leading הוא יצירת מטרה, הובלה של המטופל קדימה לכיוון מטרת הטיפול.

דוגמה ל-pacing and leading: כולכם קמתם הבוקר והגעתם הנה(pacing), חלקכם מרחוק וחלקכם מקרוב(pacing), ויש מבינכם מי ששואל את עצמו מה נלמד היום(pacing), וזה אומר(leading) שלפחות חלק מכם בא מתוך סקרנות ורצון ללמוד ולכן אתם תפיקו הרבה מהמפגש הזה(leading) ותצאו ממנו כשאתם שבעים(leading) אבל עם טעם של עוד…

היפנוזה ודעות קדומות

ניתן להרחיב מאד את היריעה על תועלתה של ההיפנוזה, ולמרות זאת קיימת בעולם התנגדות רבה להיפנוזה, מדוע?

ההיפנוזה נתפשת ככלי אשר נותן שליטה למהפנט

ההיפנוזה נתפשת ככלי של שרלטנים ומופעי בימה

ישנם אנשים אשר אינם יכולים להיות מהופנטים

ישנם אנשים ש”נתקעו” במצב של טרנס

5.                              האם מתרחשת אמנזיה בזמן ההיפנוזה?

ההנחה המרכזית של אריקסון היתה שהלא מודע הוא מקור המשאבים שלנו ולכן מטרתו תמיד להגן עלינו ולקדם אותנו למטרותינו.

התשובות לדעות אלו:

1.                              ההיפנוזה היא כלי ביד המטפל אשר עוזרת לאדם ליצור בעצמו את הטרנס שלו, הסביבה של המטפל יוצרת פסיליטציה של הטרנס. אין אפשרת למהפנט לשלוט במהופנט כי התת מודע שלו לא ירשה זאת. וכהוכחה- מדוע לא נלך ונהפנט את יושבי בתי הכלא ונגרום להם להיות אנשים טובים? בלתי אפשרי כנגד רצונם.

2.                              ראיית ההיפנוזה כשרלטנות נובעת מהמצב שהיה קיים קרוב ל-200 שנה. במאה ה-18 פרסם והשתמש Mesmer בטכניקות ההיפנוזה בהצלחה גדולה, שבחלק מן המקרים עלתה לו בנידוי מן האקדמיה של אז. הקונוטציה השלילית מייחסת להיפנוזה גוון של חובבנות ושימוש ע”י מהפנטי בימה.k עולה כי ניתן להשתמש בהיפנוזה לרעה במקרים בודדים בלבד. ברוב המקרים ישנו רצון של המשתתפים להיות על הבמה ולשחק את התפקיד!

3.                              כפי שיש מצב ערות, מצב שינה ומצב חלימה- ישנו מצב טרנס, זהו מצב טבעי[v]. כל אדם מבלה חלק מהיממה בטרנס ולכן כל אדם יכול להיכנס לטרנס = להיות מהופנט.

4.                              אנשים שנתקעים בטרנס הנה תופעה נדירה שנגרמה כשאנשים השתמשו בפרוטוקול ההיפנוזה ללא ידע בבטיחות כמו מהפנטי במה. ידע בסיס בכללי הבטיחות מבטיח מניעת “תקיעה” כזו.

5.                              אמנזיה הנה הצעה suggestion היכולה להינתן ע”י המהפנט. ההצעה כשמה כן היא- הצעה. לכן יש בידי הלא מודע והמודע של המטופל להחליט באם לקבל את ההצעה. ההצעה  מתקבלת רק כאשר קיים Rapport.

בסה”כ כל מה שנאמר באופן מילולי, וכל מה שנביע באופן בלתי מילולי יתקבל כמסר לסובבים אותנו, ויגרום להם להגיב לנו. אנו יוצרים “הצעות” כל הזמן בתקשורת עם הסובבים אותנו ועם עצמנו.

הקשר בין היפנוזה וטיפול בכאב

מאמרים שמראים על שיפור בכאב באמצעות היפנוזה

היפנוזה יכולה להיות כתוסף לטיפול הרפואי מעצם היותה חוליה מקשרת באינטראקציה גוף ונפש[vi]. סיבה נוספת היא שבשימוש בהיפנוזה החולה מקבל על עצמו אחריות למצבו, הוא הופך מפסיבי לאקטיבי בהחלטות על גופו ונפשו[vii].

משמעות השימוש בהיפנוזה היא שניתנת לחולה יותר שליטה בתהליכים פיסיולוגיים, למשל תחושת הכאב, דופק ולחץ דם[viii].

מאמרים רבים יוצאים ממש בימים אלו ומתמקדים במגוון רחב של השפעות היפנוזה על פיסיולוגיה ועל פתולוגיה:

·                              בתחום האימוני לגבי אלרגיות[ix], לגבי AIDS[x] ניכרת השפעה על מדדי כאב.

·                              שליטה בכאב: טכניקות היפנוטיות (כולל היפולגזיה ואנלגזיה) הן בעלות ערך רב בשליטה בכאב, השימוש הגובר והולך בהן הוא לא רק ברפואה שיניים, מילדות, אורטופדיה, כירורגיה והרדמה אלא, גם בטיפול בהפרעות כמו Migraine ,Trigeminal Neuralgia, ו-Zoster Herpes ויתר על כן בכאב הכרוני – Intractable כמו למשל במחלות טרמינליות[xi].

·                              בכאב עקב סרטן[xii] נעשתה השוואה של היפנוזה למול טכניקות משלימות אחרות ונמצאה יעילה יותר בהקלה על כאב ובטוחה יותר (לא מזיקה).

·                              Osteoarthritis השוואה של היפנוזה מול שיטת Jacobson נמצאה היפנוזה כיעילה כבר בטווח קצר של זמן להקלה על כאב[xiii].

מילה על self hypnosis

השימוש בהיפנוזה לצרכים רפואיים צריך להיעשות ע”י מי שהוכשר לכך. ניתן ללמד אדם היפנוזה עצמית בעיקר למקרים של טיפול בstress- וע”י כך להעלות את מודעות אותו אדם לסימנים ראשוניים של המתח, זמן רב לפני שהוא עובר את הסף[xiv]. טיפול כזה יכול להיות תוסף לטיפול רפואי ולעתים אף תחליף.[xv]

הקשיים בהערכת השיפור ובכימותו

מילה כללית על כאב- ידוע שכל אדם חש כאב בצורה שונה. ממצאים קליניים לא לעולם תואמים את מידת הכאב, יש את מדדי ה-visual analog scale לכמת את הכאב, אך אין זה דבר הניתן למדידה בצורה אובייקטיבית.

דרך טובה לשפר את הערכת הכאב ובאותה עת גם לטפל בו היא להפריד כאב למרכיביו[xvi] כפי שעשה אריקסון. הוא ביקש מאנשים עם כאב לדרג את רמת הכאב. לאחר מכן ביקש מהם לדרג את מידת הסבל מהכאב, כלומר הוא היה מודע לכך שאמנם אנו יכולים לחוש כאב אך לא תמיד אנו סובלים ממנו! ואם הסבל מהכאב רב, ניתן בהיפנוזה להפחית את מידת הסבל ולהשאיר את הכאב כי מבחינה “אקולוגית” הכאב חשוב לפעמים שיישאר, הרי הוא המודיע והמתריע על נזקים בגופנו (ובנפשנו).

דוגמאות לשימוש בהיפנוזה מכתביו של אריקסון

John Ovrdurf & Julie Silverthorn בספרם Training Trances מביאים שיטות לטיפול בכאב שבהן השתמש אריקסון.

אריקסון השתמש ב-arm catalepsy כמוקד למטופל הן לטרנס והן לתקשורת בזמן הטרנס. תקשורת בין המטופל למטפל, בין המודע של המטופל ללא מודע שלו ותקשורת בין המטפל ללא מודע של המטופל. במצב זה המטופל נמצא תחילה בטרנס קל כאשר היד נמצאת בקטלפסיה- כלומר מתח שווה בין אקסטנסורים לפקלסורים ולכן היד היא מעט בפלקסיה. זוהי נקודת קפיצה טובה להעמקת הטרנס לפי הצורך וכן להראות למטופל שיש תקשורת בינו ובין הלא מודע שלו. בזמן הקטלפסיה ניתן להשתמש בסוגסטיות של החלמה או פתרון בעיות אחרות.

שיטה נוספת היא דיסוציאציה: אריקסון היה עוזר למטופל להיכנס לטרנס והיה מבקש ממנו לראות את עצמו צופה במסך גדול של קולנוע שבו הוא יכול לראות גם דברים לא נעימים בידעו שהוא מוגן מפניהם בעצם היותו נפרד מהמסך, בדרך זו אנשים הצליחו לטפל לא רק בכאבים אלא גם בבעיות רבות אחרות, הצלחת הטיפול היתה לרוב נוגעת גם בתחומים שלא טופלו במישרין- הוכחה לאמונתו של אריקסון שבנבכי הלא מודע שלנו נמצאים המשאבים להתרפא.

אריקסון השתמש גם בקומבינציה של שיטות להשגת אנלגזיה ואנסטזיה בהצלחה רבה.

במאמר סקירה HYPNOSIS AS THE SOLE ANESTHETIC של LILLIAN E. FREDERICKS מוצגת ההיסטוריה של שימוש בהיפנוזה כאמצעי יחידי להרדמה. במאמר מצוינים מקורות המסבירים את השימוש בהיפנוזה ואת היכולת של כל אדם להיות מהופנט מרצונו. המאמר מונה יתרונות רבים לשימוש בהיפנואנסטזיה:

·                            מעצם העובדה שאין שימוש בחומרי הרדמה יש פחות בעיה לחולה לסבול מחזרה למצב ערנות תקין, בין היתר משום שתפקודים כמו בליעה נשימה ושמירה על לחץ דם נשמרים בזמן הטרנס.

·                            ידוע על פחות אובדן דם, בטרנס יש יכולת לצמצם זרימת דם לאזורי דימום.

·                            פחות בעיית הידרציה משום שהחולים מייד מסוגלים לרוקן לאחר ניתוח משום שאין צורך בקטטר, אפילו בניתוחי hemorrhoidectomies.

·                            אין צורך בפרה מדיקציה של טשטוש, ולמעשה זוהי קונטרה אינדיקציה משום שעל מנת להיכנס טוב לטרנס החולה חייב להיות ערני!

·                            ידוע שחולים מחלימים טוב יותר לאחר ניתוח עם היפנואנסטזיה. פחות זמן אשפוז פוסט ניתוחי

·                            יצירת ה-setup להיפנואנסטזיה כוללת יצירת rapport טוב בין המנתח המרדים והחולה ויוצרת לכן ציפיות טובות מהחולה להחלמה, יש פחות פחדים מהלא ידוע, מסיבוכים- משפר סיכויים להחלים.

·                            סיבוכים פוסט אופרטיביים כגון דלקת ראות או אטלקטזיס נמנעים כי אין את סיכוני האספירציות.

·                            חולים עם סיכון גבוה ובעיה עם חומרי הרדמה הנם מועמדים טובים לניתוח בהיפנואנסטזיה.

·                            חולים שכבר באו במגע עם self hypnosis יתנהלו יותר בקלות במקרה של טראומה, מעצם יכלתם להשתמש בהיפנואנלגזיה לשפר את מצבם, וכן יכולים לתרום לייצוב המצב ההמודינמי.

·                            ההיפנוזה אינה דורש מכשור כלשהו.

כמובן מדגישה המחברת את הצורך שהרופא יהיה מאומן ומיומן בטכניקות ההיפנוזה השונות.

היכן וכיצד אפשר להשתמש במסגרת הרפואית

בדיבור של הצוות המטפל עם החולה

באופן רשמי ההיפנוזה מוגדרת ע”י החוק ורק מי שהוכשר מורשה להשתמש בארץ. אך אם נביט על ההיפנוזה כעל כל צורה של תקשורת בין אישית ותוך אישית נבין את ההשפעה הגדולה שיש לצורה בה אנו כאנשי צוות רפואי מתקשרים עם החולים.

·                              אם בדיבור חיובי: “זה לא יהרוג אותך…” לעומת “מחלימים מזה…” שני המשפטים האלו הם סוגסטיות! את/ה הקורא/ת נסה את שני המשפטים על עצמך על מנת להבין. נסה גם “זה יהיה קשה מאד…” לעומת “זה לא יהיה קל”.

·                              אם בהצעה פשוטה וישירה לחולה להשתפר.

·                              שפת הגוף תהייה תואמת לדיבור. אם לא יש שבירה של ה-rapport בין חולה לצוות, ואז יש חרדה מיותרת או כעס שהם פעמים רבות חלק גדול מהכאב.

·                              בתקשורת אנו מהווים מראות לאנשים מסביבנו, ויותר מכך האנשים מסביבנו מהווים מראה שלנו. ההתנהגות שלנו לכן משפיעה על המטופלים בעיקר בגלל הסיטואציה שהם תלויים בנו.

·                              אדם בכאב אקוטי הפונה לטיפול רפואי נמצא במצב טרנס ויכולתו להיעזר בהיפנוזה להקלת הכאב רבה מהרגיל. נובעת מכך אחריותו הגוברת של המטפל וחובתו להיזהר בדבריו שיכולים להתקבל כסוגסטיות טובות ולהפך.

·                              לא תמיד ההתנהגות הרצויה היא דיבור בטון “היפנוטי” נמוך ומונוטוני, לעתים קרובות אנו צריכים לשדר מסרים אחרים כגון מוטיבציה, חשיבה חיובית וראיית מטרה חיובית.

·                              הלא מודע שלנו הוא כמו ספינה כשהמודע הוא רב החובלים. אם במודע אנו מעודדים מטופלים לראות מטרה טיפולית כלשהי הלא מודע שלהם יעזור להם להגיע לשם, לכן תקשורת עם החולה ונתינת האופציות הטיפוליות בצורה חיובית.

·                              ניתן לדבר על פרוצדורה טיפולית כעל “לא נעימה” ואפילו “מאד לא נעימה” יישמע יותר טוב לחולה מאשר “לא הרבה כואבת…”

·                              אם רוצים להרגיע חולה שמתרכז בבעיה שלו אפשר לספר סיפור על “מישהו שאני מכיר..” שהחליט שהירגעות תעזור לו, ובאמת מצבו השתפר. זוהי סוגסטיה פשוטה לא ישירה ומאד פוטנטית שאנו משתמשים בה ביום יום.

·                              שימוש בטכניקת ה-mirroring שבה אנו מסנכרנים פחות או יותר נשימה עם המטופל, ודברים בטונים ובתנועות דומות לשלו במידה שאינה בולטת יתר על המידה. בצורה זו אנו משיגים rapport של החלק הלא וורבלי של המטופל.

·                              שימוש בדיבור ב-pacing and leading. Pacing הוא אישור או חזרה על דבריו של המטופל, וזה מגביר את ה-rapport, leading כאשר יש rapport ואז מציעים הצעה לשיפור: “אני רואה שאתה לא נהנה כאן במחלקה, ושאתה בטח כבר רוצה להיות בבית, (עד כאן pacing, אמרנו סדרה של דברים שהחולה מסכים איתם ולכן הוא מצפה להמשיך להסכים איתנו, וכאן נשלב את מה שבעצם רצינו להציע לחולה), ולכן אתה תחשוב יותר היום על לשכב ולנוח ולהחלים (lead)”.

·                              בכל כאב וחולי יש מרכיב של חרדה ולפיכך הצעת הרפיה, אפילו הפשוטה ביותר תסייע ביעילות להקלת הסבל.

·                              טוב לעודד מצבים של טרנס אצל החולה כי טרנס הוא מצב של ריכוז המשאבים. איך ניתן לעשות זאת? אריקסון היה מחכה עד שאנשים היו מראים סימנים חיצוניים של טרנס כגון בהייה בנקודה, או ריכוז בהקשבה, ואז היה אומר פשוט “נכון…” או “טוב…” כאשר החלק המודע של האדם לא היה מבין את האמרה לפעמים, אבל החלק הלא מודע קיבל חיזוק חיובי למצב שבו היה- טרנס, שימוש בעיקרון פסיכולוגי חשוב- התניה.

הצגתי כאן מגוון של טכניקות פשוטות שאצל רבים מאתנו הן קיימות אף באופן לא מודע. אין כאן טרנס עמוק, אין כאן את ה”היפנוזה” הרשמית שבה לא כל אחד מורשה להשתמש, אלא עקרונות שנלקחו מההיפנוזה ומאפשרים לנו ובלי מאמץ לשפר את איכות התקשורת עם המטופל על מנת להשיג את מטרתנו כצוות המטפל בחולים.

ע”י הצגה של נושא ההרפיה לחולים באופן מודע ולא מודע

כאן יש מקום להציג טכניקה פשוטה שניתן להציג אותה לחולה על מנת לעזור לו להירגע מחרדות ואולי אף מכאב כאשר יש חולה הנענה להצעתנו לרצות להיות רגוע יותר.

טכניקה זו פותחה על ידי John Ovrdurf & Julie Silverthorn ומשלבת את העקרונות הפיסיולוגים של ההרפיה:

1.                              יש להחליט על הרצון להרפיה. תהייה היענות טובה יותר מהלא מודע שלנו אם נחליט קודם. יש לחשוב על פרק הזמן אותו נרצה לבלות בתוך עצמנו.

2.                              יש להתמקם בתנוחה נוחה כלשהי, למשל ישיבה ישרה, כפות רגליים על הקרקע וכפות ידיים מונחות על הרגליים ללא מתח או לצידי הגוף.

3.                              יש להתחיל בנשימה פנימה דרך הפה והחוצה דרך האף כאשר הנשימה היא עמוקה אך לא עד כדי מאמץ. היחס בין שאיפה לנשיפה שווה פחות או יותר.

4.                              באותו זמן יש להישיר מבט, להשאיר את הראש בתנוחה ולהרים עיניים למשל לעבר מפגש הקיר הנגדי עם התקרה.

5.                              רצוי לבחור מילה או קול כלשהו שאותם נבטא רפטיטיבית, אפשר בקול ואפשר ללא קול, בשילוב עם קצב הנשימה.

6.                              קצב הנשימה יהיה איטי יותר וככל שנשב כך קיימת האפשרות שהעיניים תיעצמנה מעצמן, או שלא.

7.                              בתוך כמה דקות סביר להניח שהנשימה תירגע עוד יותר. בשלב זה גלי המוח דומים יותר למצב של חלימה, למרות שכל הזמן הזה אם לא נרדמנו אנו יכולים להיות ערים לחלוטין לנעשה סביבנו, רק שאנו מרוכזים יותר בטכניקה ובנשימה.

8.                              בכל שלב שהוא לאחר מספר דקות אפשר להחליט לצאת ולחזור למצב “ערני” יותר. למי שמעוניין להיות בטוח שהוא ערני יכול לשנות תנוחה לתנוחה “ערנית”.

9.                              אפשר להציב מטרה ספציפית שעליה נחשוב בזמן ההרפיה הזו.

כדאי לשים לב כי בטכניקה פשוטה זו (לכאורה) נמצא שימוש בשלושת ערוצי קליטת המידע העיקריים האופייניים לנו: חזותי שמיעתי וקינסטתי. שילוב כזה יש בו השפעה סינרגיסטית יעילה.

סיכום

היפנוזה היא אינדוקציה של טרנס. כל אדם יכול להיות בטרנס, ולמעשה אנו נמצאים חלק גדול מהערות שלנו בטרנס, מה שאומר שזהו מצב טבעי ורצוי אצלנו.

המטרה של חיבור זה היתה להביא בפני הקורא את האפשרות להבין ששימוש ביום יום בטכניקות היפנוטיות הוא דבר קל ובטוח, שניתן לעשייה בכל מקום ובכל מצב, תוך שמירה על כללי בטיחות פשוטים, ויכול לעזור בטיפול בכאב אקוטי וכרוני. חלק מאתנו משתמש כבר בטכניקות המוצעות באופן אינטואיטיבי. השימוש ביום יום בגישה זאת יכול לעזור למטפלים בחולים לתת עוד כלי פוטנטי אך פשוט לטיפול בכאב, חרדות, כעס ואי שקט.

שימוש נכון בצורת הדיבור ושפת הגוף שלנו יגביר את היענות החולים לטיפולנו ולרצון להחלים. באותה מטבע שימוש בלתי נכון עלול לפגוע בתוצאות הרצויות של הטיפול.

למטופלים המעונינים ניתן להציע טכניקת הרפיה פשוטה.

מסר נוסף חשוב הוא לצוות המטפל בעצמו- שימוש בחשיבה חיובית ובדיבור “היפנוטי” בין אנשי הצוות הרפואי יכול רק לשפר מערכות יחסי עבודה ועל ידי כך שיפור הטיפול לחולים עצמם.

Bibliography