PART I: EVOLUTION OF ISOLATION PRACTICES.
HOSPITAL INFECTION CONTROL PRACTICES ADVISORY OMMITTEE.
FEB18, 1997 CDC: ISOLATION GUIDELINES
חלק 1-
ההיסטוריה של התפתחות נהלי בידוד
הוועדה המייעצת לנהלים למניעת זיהומים בבתי חולים בהנחיות שתי רמות של אמצעי זהירות:
* הרמה הראשונה כוללת את כל המאושפזים ללא קשר לאבחנתם ונקראת "אמצעי זהירות שגרתיים" או STANDARD PRECAUTIONS.
* הרמה השניה נקראת "אמצעי זהירות על בסיס העברה" או
TRANSMISSION BASED PRECAUTIONS המתייחסת רק למאושפזים שחולים בפטוגנים חשובים מבחינה אפידימיולוגית שמועברות בטיפות, באוויר או במגע עם עור יבש או עם חפצים מזוהמים.
אמצעי זהירות שיגרתים כוללים את המאפיינים החשובים של שיטות "אמצעי זהירות אוניברסליים" (UNIVERSAL PRECAUTIONS), ובידוד חומרי גוף (BODY SUBSTANCE ISOLATION).
אמצעי זהירות שגרתיים מתייחסים ל:
1. דם
2. כל נוזל או הפרשה למעט זיעה, ללא קשר עם נוכחות דם הנראית לעין.
3. עור פגום
4. רקמות ריריות
סקר קצר של היסטוריית הנחיות לבידודים מהמלצות ה CDC נמצא משנים 1970, 1975, 1983, כמו כן הוצגו שיטות UNIVERSAL PRECAUTION ע"י ה- CDC ב- 1985, שיטת ה- BODY SUBSTANCE ISOLATION ב- 1987 ועד דרישת O.S.H.A ב- 1989
(OCCUPATIONAL SAFETY AND HEALTH ADMINISTRATION)
המתארים חוקים למניעת חשיפת עובדי בריאות לפטוגנים הנמצאים בדם.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!