בחולים שקיבלו טיפול אנטיביוטי, בעיקר בשל זיהומים במערכת העיכול, תועד סיכון גבוה יותר להתפתחות תסמונת מעי רגיז, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים מצאו כי טיפול אנטיביוטי מלווה בשינויים בהרכב המיקרוביום של המעי וסיכון מוגבר להופעה חדשה של תסמונת מעי רגיז. כעת הם השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של שלושה מאגרי נתונים עד יוני 2025 במטרה להשוות את שיעורי אבחנות חדשות של תסמונת מעי רגיז בחולים שקיבלו טיפול אנטיביוטי ואלו שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי.
הסקירה כללה מחקרים ממדינות שונות ולא כללה חולים עם אבחנה קודמת של תסמונת מעי רגיז. משך המעקב במחקרים שנכללו בסקירה נע בין 6 עד 204 חודשים.
התוצא העיקרי היה היארעות תסמונת מעי רגיז לאחר חשיפה לטיפול אנטיביוטי, עם שיעורי היארעות המדווחים לכל 1,000 שנות-אדם.
הסקירה כללה 31 מחקרים עם 422,350 חולים (244,632 מטופלים בתכשירים אנטיביוטיים ו-177,718 משתתפים שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי); חציון הגילאים במחקרים נע בין 5 שנים עד 59.9 שנים.
שיעורי ההיארעות הכוללים של תסמונת מעי רגיז עמדה על 26% בקרב מטופלים בתכשירים אנטיביוטיים ועל 20% באלו שלא נחשפו לתכשירים אלו. על-בסיס יחס שיעורי ההיארעות המשוקלל, בקרב מטופלים באנטיביוטיקה תועד סיכון גבוה ב-30% לתסמונת מעי רגיז, בהשוואה לחולים שלא קיבלו טיפול זה (28 מחקרים, p=0.008).
מניתוח שהוגבל למחקרים בהם טיפול אנטיביוטי שימש לזיהומים במערכת העיכול עלה כי בקרב מטופלים באנטיביוטיקה תועד סיכון גבוה ב-71% להתפתחות תסמונת מעי רגיז, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי (15 מחקרים, p=0.007).
טיפול אנטיביוטי לזיהומים מחוץ למערכת העיכול לא לווה בסיכון מוגבר משמעותית לתסמונת מעי רגיז.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בעוד שלטיפול אנטיביוטי חשיבות רבה בטיפול בזיהומים חיידקיים חמורים, יש לשקול את הצורך בשימוש מיותר בתכשירים רחבי-טווח – בפרט במהלך זיהומים במערכת העיכול – אל מול ההשפעות האפשריות על בריאות מערכת העיכול.
Am J Gastroenterol, May 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!