מלבד הקשר בין זמן מסך לדכאון, המחקר ביקש לבחון שלוש היפותזות מקובלות המנסות להסביר את ההשפעות של זמן המסך על מצב הרוח : היפותזת ההתקה (Displacement Hypothesis), היפותזת סלילי החיזוק ((Reinforcement Spirals Hypothesis, והיפותזת ההשלכה החברתית (Upward Social Comparison).
התוצא שנמדד , דכאון , אשר הוערך על ידי השאלון המקובל Brief Depression Inventory (BDI)- שציונו נע בין 0-28.
3826 מתבגרים (47 אחוז בנות) מאיזור מונטריאול, קנדה, אשר החלו לימודיהם בכיתה ז’ נכללו במחקר. גילם הממוצע היה 12.7. אחת לשנה, למשך ארבע שנים, בוצעה הערכה של הקשר בין זמן מסך לדיכאון. במודל אנליזה רב-שלבי נחקר השוני בין פרטים שונים ( Between-Person Association) והשוני באותו הפרט לאורך זמן ((Within- Person Association בנוגע לשעות מסך והשפעתן על דכאון .
בניתוח התוצאות בין הפרטים השונים נצפה קשר משמעותי סטטיסטית שהראה שכל שעה נוספת של חשיפה לרשתות חברתיות מעלה את ציון הדיכאון ב-0.64 נקודות (רווח בר סמך 0.48-0.81). מגמה דומה בין פרטים שונים נצפתה גם בחשיפה עולה למחשב.
בניתוח התוצאות לאורך זמן בכל פרט ופרט נצפה קשר משמעותי סטטיסטית שהראה שחשיפה לרשתות חברתיות בשעה נוספת ליממה, מעלה את ציון הדכאון ב-0.41 נקודות לשנת חשיפה (רווח בר סמך 0.32-0.51). מגמה דומה נצפתה לגבי חשיפה לטלויזיה.
המחקר הראה קשר בין זמן בין חשיפה עולה לרשתות חברתיות וטלוויזיה לבין דכאון. המחקר הראה שהיפותזת ההשוואה החברתית והיפותזת החיזוק הספירלי הסבירו קשר זה בין חשיפה למדיה לשינויי מצב רוח באופן חזק יותר מהיפותזת ההתקה. החוקרים מסכמים שנדרשת רגולציה שלזמן השימוש ברשתות החברתיות והטלויזיה על מנת למנוע הופעת דכאון אן החמרת התסמינים באלו הסובלים מדיכאון.
Association of Screen Time and Depression in Adolescence
JAMA Pediatr. 2019;173(9):853-859. doi:10.1001/jamapediatrics.2019.1759
הערת עורך מדורי ילדים, ד”ר עדי זיו: חלק ניכר מבני הנוער מדווחים על שימוש ממושך ברשתות החברתיות. לצד היתרונות המשמעותיים, דוגמת גישה למידע, פיתוח תחומי עניין וקשרים חברתיים, קיימים גם תכנים העשויים לא להיטיב עם מצב רוחם ותפקודם של בני נוער. לאור כך יש לפעול על מנת שהתכנון והיישום של אפליקציות יעשה בשקיפות על מנת לשמור על סביבה מוגנת ובטוחה לבני הנוער.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!