“מתחילת הלחימה אנו עדים לעלייה בביקוש לשירותים בתחום בריאות הנפש כמו גם בצריכת תרופות הרגעה” אומר אלי כהן, מנכ”ל כללית “בשל האתגר הלאומי הכרוך בהערכה של היקף התחלואה בתחום זה, אנו מובילים מהלך יזום על מנת לגבש תמונת מצב לגבי מטופלינו ולספק להם מענה. מערכת השאלונים הדיגיטליים מקובלת ומתוקפת בעולם, ותאפשר מיפוי וזיהוי צרכים בטווח הקצר והארוך.״

מערכת הבריאות עדה לעלייה משמעותית במצבי פוסט-טראומה, חרדה ודיכאון לאחר אסון ה-7 באוקטובר.קופת חולים כללית משיקה כעת לראשונה מערכת שאלונים דיגיטליים מאובטחת שמטרתה לזהות תסמינים ומצוקות נפשיות לצורך הפניה ומתן מענה מותאם ומדויק – במקרה הצורך. מטרת השאלונים לאתר ולזהות במהירות את הצרכים בשטח ולהעניק למשיבים על השאלון כלים להתמודדות עם התסמינים על ידי מתן פתרונות טיפולים.

בהודעה שפרסמה כללית אמש אומר אלי כהן, מנכ”ל כללית: “מיפוי מצב החוסן יאפשר לנו לקבל תמונה מדויקת לגבי הצורך בטיפול רגשי או נפשי ברמה הפרטנית על מנת שנוכל להציע מענה מותאם אישית. המשימה הלאומית בתחום בריאות הנפש היא מאתגרת לנוכח ההערכה של המועצה הלאומית לפוסט טראומה כי למעלה מ-30% מהנפגעים במעגל הראשון והשני באירועי המלחמה יפתחו פוסט טראומה, ברמה כזו אחרת. מטרתנו הינה מיפוי ומתן פתרונות מהירים ומותאמים למי שזקוק לכך”.

לפי הודעת הקופה, השאלונים ישלחו לאוכלוסיות יעד באמצעות מסרונים בשלוש שפות – עברית, ערבית ורוסית. הפנייה תעשה בצורה מדורגת לאוכלוסיות, מעל גיל 18, שהוגדרו ונבחרו מראש: בשלב הראשון המסרונים ישלחו לתושבים מיישובי העוטף והדרום שפונו מבתיהם, בשלב השני למפונים מיישובי הצפון ולאחר מכן למעגלים רחבים יותר.  השאלונים מתמקדים בנושאים הנוגעים לתחומי הטראומה, החרדה והדיכאון. המערכת מבררת את סוגי החשיפה לאירועי המלחמה, לאתגרים בשל פינוי מהבית, ולרמת התמיכה הזמינה למשיבים. לאחר מילוי השאלונים צוותי כללית יוכלו להציע טיפולים ופתרונות מותאמים לצרכים שיעלו: החל מכלים לעזרה עצמית, פניה למרפאת און-ליין, שיחות עם מומחים בקו חם, פניות יזומות על ידי רופאי משפחה, פסיכיאטרים, פסיכולוגים  ועוד.

לדברי ד”ר ירדן לוינסקי, יועץ פסיכיאטריה, בחטיבת הקהילה בכללית “מתחילת המלחמה אנו רואים עליה של כ-21% אחוזים בצריכת תרופות הרגעה ועליה בפניות לסיוע ולתמיכה נפשית. האתגר המרכזי שלנו הוא לדייק את המענה למטופלים, אשר פוזרו ברחבי הארץ ומקבלים מענה מגופים שונים. עלינו לקבל תמונת מצב מדויקת בנושא החוסן הנפשי על מנת למפות את הצרכים לטווח הקצר והארוך כדי להעניק טיפול ראוי ומדויק למטופלנו”.

פרופ’ רן בליצר, סמנכ”ל וראש חטיבת החדשנות בכללית מוסיף “כללית חרטה על דיגלה חדשנות מעשית – ומעבר מרפואה מגיבה לרפואה יוזמת מנבאת ומונעת, והיא נחשבת למובילה גלובלית בתחום. אתגרי המלחמה חייבו אותנו להאיץ תהליכים כדי לתת מענה למציאות החדשה שנוצרה, ולתת מענה יוזם ומונע גם בבריאות הנפש בהיקף נרחב ע”י מערכת דיגיטלית מתקדמת. זיהוי מוקדם יכול, גם בבריאות הנפש, למנוע סיבוכים והחמרה במצב, שהוא, לפחות בחלקו, בר-מניעה.”

שאלוני הערכת החוסן מבוססים על שאלוני PHQ8, GAD7, PCL5 שהינם שאלונים מתוקפים ומקובלים בכל העולם להערכת מצבים נפשיים ועברו התאמה לצרכים בארץ על ידי פסיכולוגים ופסיכיאטרים ממערך בריאות הנפש של כללית. השאלונים הוטמעו במערכת חדשה שהיא פרי שיתוף פעולה בינלאומי. היא הוטמעה בכללית ומשמשת לתהליכי שיח וקבלת היזון חוזר מהמטופלים בזמן אמת. כחלק מתפיסת הרפואה היוזמת-מונעת של כללית המתבססת על ניתוח נתונים מתקדם, המערכת החדשנית הוסבה והותאמה לעולם בריאות הנפש על ידי צוותי חטיבות הדיגיטל והחדשנות של כללית, בהובלת רעות אוחנה, סגנית ראש מערך החדשנות ורחל ברקוביץ, מנהלת משאבי מערכות ליבה.

בתמונות: שאלונים לדוגמא