פסיכיאטריה

מסת שריר רזה עשויה להגן מפני התפתחות מחלת האלצהיימר (BMJ Medicine)

מחקר חדש שכלל מאות אלפי משתתפים מצא כי מסת שריר רזה, שאינה מכילה כמות נוספת של שומן או רקמת חיבור, עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות מחלת האלצהיימר

מחקר חדש שכלל מאות אלפי משתתפים מצא כי מסת שריר רזה, שאינה מכילה כמות נוספת של שומן או רקמת חיבור, עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות מחלת האלצהיימר (AD – Alzheimer’s disease). “באמצעות נתונים גנטיים, מצאנו עדויות להשפעה מגנה של מסה רזה על הסיכון למחלת האלצהיימר”, אמר החוקר הראשי, ד”ר איאס דאגלאס, המחלקה לנוירולוגיה, אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. הוא הוסיף כי למרות שדרושים מחקרים נוספים שיאשרו את ההשפעה הזו, מחקר זה תומך בהמלצות הקיימות לשמירה על אורח חיים בריא כדרך למניעת דמנציה”. המחקר פורסם ב-BMJ Medicine ב-29 ביוני 2023.

מחקרים קודמים שבדקו את הקשר שבין מדד מסת הגוף (BMI) לבין מחלת אלצהיימר, לא מצאו ראיות להשפעה סיבתית. דגלאס אמר ש”שיערנו כי פירוק מסת הגוף למסה רזה ומסת שומן עשויה לחשוף קשרים חדשים עם המחלה”.

המחקר הנוכחי השתמש ברנדומיזציה מנדליאנית (Mendelian Randomization) בכדי לחקור את ההשפעה של מסה רזה על הסיכון ל-AD ואת הפנוטיפ הקשור לביצועים קוגניטיביים.

המחקר כלל 450,243 משתתפים (גיל ממוצע 57 שנים) ממוצא אירופי, אשר להם נמדדה מסה רזה של התוספתן באמצעות ביואימפידנס – זרם חשמלי שזורם בקצבים שונים בגוף בהתאם להרכבו.

בנוסף למשתתפים אלו, החוקרים הסתמכו גם על מדגמים נוספים של אנשים עם וללא AD.

תוצאות המחקר הראו כי כל עלייה בסטיית התקן של המסה הרזה הייתה קשורה להפחתה של 12% בסיכון ל-AD (OR 0.88, 95% CI, 0.82 – 0.95, P < .001). כמו כן, מסת רזה של התוספתן הייתה קשורה לרמות גבוהות יותר של ביצועים קוגניטיביים, כאשר כל עלייה בסטיית התקן של המסה רזה קשורה לעלייה בסטיית התקן של הביצועים הקוגניטיביים (OR 0.09, 95% CI 0.06 – 0.11, P = .001).

לכתבה ב- Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה