בין ממצאי הסקר:

• 72% מהמטופלים שבעי רצון מהטיפול
• 90% מהמטופלים מרוצים מהיחס המכבד שקיבלו
• 82% מרגישים כי הם מטופלים בידיים טובות
• שר הבריאות משה ארבל: “שיפור חוויית המטופל הינו נושא בעל חשיבות עליונה במערכת הבריאות בכלל ובמוסדות לבריאות הנפש ובתי החולים הפסיכיאטרים בפרט. צוות מטפל עם תודעת שירות גבוהה מעניק חוויה חיובית למטופל במפגש עם המערכת ומביא לטיפול איכותי וטוב יותר”
• מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: “המשרד מוביל מהלך אסטרטגי כולל בכל הנוגע לתחום בריאות הנפש ובכלל זה, מודל מערך האשפוז הפסיכיאטרי, ולצידו מערך המענים בקהילה. הסקר מאפשר לנו להסיק את המסקנות הנדרשות ולשלב אותן בתוכניות העבודה, זאת על מנת להמשיך ולחזק את המערכת כולה, ולפעול לשפר את הטיפול במטופלים ואת תחושותיהם”

משרד הבריאות מפרסם את תוצאות סקר חווית המטופל במרכזים לבריאות נפש, שנערך כחלק מהתכנית הלאומית לבחינת חווית המטופל במערכת הבריאות, אותה מוביל המשרד בשנים האחרונות. הסקר נערך בין החודשים נובמבר 2021 ועד יוני 2022.

במסגרת הסקר רואיינו 1,052 מטופלים ומטופלות בני 18 ומעלה, שהיו מאושפזים לפחות 12 ימים במחלקות פתוחות וסגורות ועומדים לקראת השחרור, ונשאלו 40 שאלות בתחומים שונים. במהלך הסקר לא נכחו אנשי צוות של בתי החולים.

לפי הסקר, הציון המסכם של חוויית המטופל ברמה הלאומית עומד על 78%. נתוני הסקר מראים כי 72% מהמטופלים שבעי רצון מהטיפול (לעומת 69% בסקר הקודם) ו-82% מרגישים כי הם מטופלים בידיים טובות. 90% מהמטופלים מרוצים מהיחס המכבד שקיבלו, 88% מדווחים כי הרגישו מוגנים ובטוחים במהלך האשפוז, 81% מהמטופלים מדווחים על קבלת מענה ללא מאמץ, 74% שבעי רצון מתנאי האשפוז ו-84% סבורים כי יכלו לפנות למטפל העיקרי שלהם בכל שאלה. בנוסף, 70% מהמטופלים מדווחים שדנו איתם על תהליך ההכנה לשחרור, 69% מרוצים ממגוון הפעילויות המוצעות ומדד העצמת המטופלים עומד על 74%.

שביעות הרצון הנמוכה יותר באופן כללי ובמרבית הפרמטרים, נמצאה בקרב קבוצות מטופלים שאושפזו שלא בהסכמה, קבוצות מאושפזים במחלקות סגורות וצעירים בני 18-34.

שר הבריאות, משה ארבל: “שיפור חוויית המטופל הינו נושא בעל חשיבות עליונה במערכת הבריאות בכלל ובמוסדות לבריאות הנפש ובתי החולים הפסיכיאטרים בפרט. זאת, מתוך הבנה כי מענה רפואי ראוי הולך יד ביד עם תמיכה רגשית ויחס אנושי מכבד כלפי החולים ובני משפחתם. צוות מטפל עם תודעת שירות גבוהה מעניק חוויה חיובית למטופל במפגש עם המערכת ומביא לטיפול איכותי וטוב יותר”.

מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: “תחום בריאות הנפש נמצא בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות. הצוותים הרפואיים עושים הכל על מנת לדאוג שהמטופלים יקבלו את המעטפת המתאימה והטובה ביותר עבור הטיפול בהם. המשרד מוביל מהלך אסטרטגי כולל בכל הנוגע לתחום בריאות הנפש ובכלל זה, מודל מערך האשפוז הפסיכיאטרי, ולצידו מערך המענים בקהילה. הסקר מאפשר לנו להסיק את המסקנות הנדרשות ולשלב אותן בתוכניות העבודה, זאת על מנת להמשיך ולחזק את המערכת כולה, ולפעול לשפר את הטיפול במטופלים ואת תחושותיהם”.

ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, ד”ר הגר מזרחי: “תוצאות הסקר מציגות מגמת שיפור במרבית המדדים שנובעת מעבודת הצוותים הרפואיים הרואים את חשיבות חווית האשפוז של המטופלים כחלק ממכלול הטיפול הנפשי.

הדבר נעשה על ידי שיתוף המטופלים והמשפחות בתהליך האשפוז, שיפור סטנדרט האשפוז וסביבת המטופל, קיום קבוצות דיון עם מטופלים ומשפחות, סקרים פנימיים, הכשרת המטפלים, מדיניות של דלת פתוחה להנהלת המרכז, תוכניות התערבות בנושא אוטונומיה של המטופל והתערבויות נקודתיות על פי הצורך. המטופלים מעידים על יחס אדיב ומכבד, שהם מרגישים שלצוות אכפת מהם, שהוא עושה הכל כדי לעזור לו ושפרטיותם נשמרת.

עם זאת, הסקר נוגע גם באתגרים במרכזים לבריאות הנפש שזקוקים לשיפור, בהם מתן דגש בהסברים על תוכנית הטיפול וזכויות סוציאליות המגיעות למטופלים וכן על תהליך ההכנה לשחרור, העצמת המטופלים ושיתופם בקבלת החלטות, והעשרת מגוון הפעילויות לאורך היום”.

להלן פירוט המדדים:

מדד יחס וכבוד למטופל עומד על 90%, כאשר 94% מעידים שהצוות המטפל שמר על פרטיותם בזמן בדיקות או כאשר שוחחו על מצבם ומתייחס אליהם באדיבות, 92% מרגישים שהצוות עושה ככל יכולתו לעזור, 91% מרגישים שלצוות אכפת מהם ו-85% מרגישים שבית החולים מכבד אותם כאדם.

מדד העצמת המטופל עומד על 74%, כאשר 92% מהמטופלים הרגישו שהצוות מאמין ביכולתם להשתקם, 81% מרגישים שניתן להם מספיק זמן עם הרופא והאחיות לדון במצבם ובטיפול בהם, 73% מרגישים כי היו שותפים בהחלטות שהתקבלו בנוגע אליהם, ואולם רק 48% דיווחו שהבינו את תוכנית הטיפול שכוללת אילו בדיקות וטיפולים מתוכננים להם.

מדד הכנה לשחרור ורצף טיפולי עומד על 70%, כאשר 90% מהמטופלים הרגישו שאנשי הצוות עובדים ביחד למענם, רק 65% דיווחו שדנו איתם על תהליך השחרור ו-40% דיווחו שהסבירו להם על הזכויות הסוציאליות המגיעות להם (כמו מידע על סל שיקום ועוד).

מדד התנאים הסביבתיים עומד על 74%, כאשר 85% מהמטופלים ציינו ששעות הלילה במהלך האשפוז נשמרו שקטות, 81% ציינו שהם מרוצים מרמת הניקיון בחדרים, בשירותים ובשטחים הציבוריים, 80% ציינו שהרגישו בנוח בחדר בו אושפזו ורק 52% ציינו שהם שבעי רצון מהאוכל שהוגש להם בבית החולים.

במדד הפעילויות, 69% הרגישו שהיו מספיק פעילויות זמינות עבורם, אם כי ציינו שיש צורך בהרחבת המגוון המוצע והתדירות בשעות אחר הצהריים ובסופי השבוע. כמו כן, העלו המטופלים שיש צורך ביותר קבוצות שיח טיפולי וכן בפעילויות ספורט וגישה לחדר כושר.

במדד תחושת המוגנות, 88% מדווחים כי הרגישו מוגנים ובטוחים במהלך האשפוז. עם זאת, מטופלים חשים פחות מוגנים במחלקות סגורות, במחלקות מגדריות ובקרב המאושפזים שלא בהסכמה. כעשירית מהמטופלים מציינים כי אינם מרגישים מוגנים ובטוחים במחלקות. בתחום המוגנות נושא ההטרדה המינית מצד המטופלים חזר פעמים בודדות במרבית בתי החולים.

84% מהמטופלים השיבו שיכלו לפנות למטפל העיקרי שלהם בכל שאלה, כאשר במחלקות סגורות, מחלקות מגדריות ומאושפזים שלא בהסכמה, מטופלים חשים פחות קשר עם המטפל העיקרי. לצד זאת, במהלך הסקר עלה כי יש מטופלים שחשו שלא היה להם מטפל עיקרי או שהוא לא היה זמין מספיק ולא היווה כתובת עבורם.

הציון המסכם של חווית המטופל ברמה הלאומית בסקר זה עומד על 78%. בהשוואת המדדים בין בתי החולים, בקרב מרכזים גדולים, שער מנשה ומזור זוכים לציונים גבוהים מהממוצע הלאומי. בקרב מרכזים קטנים, גהה ושיבא מקבלים ציונים גבוהים.

מקור: דוברות משרד הבריאות