פסיכיאטריה

מוזיקה מרגיעה מטופלים עם דמנציה (International Journal of Geriatric Psychiatry)

מחקר חדש הראה כי האזנה למוזיקה אשר מותאמת באופן אישי למטופל הסובל מדמנציה, עשויה להועיל, לזמן חולף, במקרים של אגיטציה

מחקר חדש שפורסם ב- International Journal of Geriatric Psychiatryהראה כי האזנה למוזיקה אשר מותאמת באופן אישי למטופל (IML – Individualized music listening) הסובל מדמנציה, עשויה להועיל, לזמן חולף, במקרים של אגיטציה. כדי להעריך את ההשפעה של IML, המחקר כלל 90 מבוגרים שהוקצו באופן אקראי לקבוצה עם התערבות של IML ולקבוצה ללא התערבות, ולאחר מכן צפו החוקרים בתסמינים ההתנהגותיים והפסיכולוגיים של דמנציה (BPDS – Behavioral and Psychological Symptoms of Dementia) שהופיעו בקרב המשתתפים. המחקר מצא כי במהלך ההאזנה למוזיקה, קבוצת ההתערבות הציגה פחות מקרים של BPSD בהשוואה לקבוצת הביקורת, עם זאת, לא היה הבדל משמעותי במקרי ה-BPSD בין הקבוצות טרם או לאחר השמעת המוזיקה. החוקרת הראשית, פרופ’ גבריאל וילז, ראש המחלקה לייעוץ והתערבות קלינית, המכון לפסיכולוגיה, אוניברסיטת פרידריך שילר ג’נה, גרמניה, אמרה כי “הממצאים מצביעים על כך ש-IML עשוי להפחית ביעילות BPSD, למרות שההשפעה היא קצרת מועד. כמו כן, מכיוון של-IML כמעט ואין תופעות לוואי והיא מיושמת בקלות, יש לשלב IML בשגרת הטיפול היומיומית במטופלים עם דמנציה”. וילז הוסיפה כי “ל-BPSD יש השפעה גדולה על איכות חייו של המטופל, ועל נטל המטפל, ובשל ההשפעות השליליות של הטיפולים תרופתיים, יש מקום רב להתערבויות שאינן תרופתיות וביכולתן להפחית BPSD”.

החוקרים הקצו באופן אקראי את המשתתפים לקבוצת התערבות (n=44) ולקבוצת ביקורת(n=46) כך שלא היו הבדלים מובהקים בין הקבוצות מבחינת גיל (גיל ממוצע 84), מין (81.9% ו-73.9% נשים, בהתאמה) או רמת התפקוד הקוגניטיבי. כמו כן, המשתתפים בשתי הקבוצות סבלו מדמנציה “קשה” (ציון נמוך מ-10 במבחן מיני מנטל). ה-BPSD כלל אגיטציה, דיכאון, תוקפנות וחוסר התמצאות, והוא הוערך על ידי פסיכולוגים. קבוצת ההתערבות השתתפה במפגשים שכללו IML, ולאחר מכן החוקרים השתמשו במבחני t בכדי להשוות BPSD בשתי הקבוצות לפני, במהלך ולאחר המפגש.

תוצאות המחקר הראו כי BPSD לא היה שונה בין הקבוצות לפני או לאחר מפגש ה-IML, אך היה נמוך משמעותית בקבוצת ההתערבות מאשר בקבוצת הביקורת במהלך מפגש ה-IML (Cohen’s d = 0.45, p value = 0.017). החוקרים מציינים כי התוצאות מרמזות על כך ש-IML מפחית באופן משמעותי את ה-BPSD, אך הוא עולה שוב לאחר הפסקת המוזיקה. הם משערים כי IML עשוי לעורר אזורי מוח הקשורים לזיכרון מוזיקה, וקוראים למחקרים נוספים שיבדקו את ההשפעות ארוכות הטווח של IML, שעשויות לדרוש תקופות ארוכות יותר של האזנה למוזיקה קבועה בכדי לשמר אזורים מוחיים מניוון עצבי.

לכתבה ב- Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה