פסיכיאטריה

רמות P-tau217 בדם מנבאות הידרדרות קוגניטיבית בחולים עם מחלת אלצהיימר מוקדמת (JAMA Neurology)

רמות P-tau217 בדם מנבאות הידרדרות קוגניטיבית בחולים עם מחלת אלצהיימר קדם-קלינית ועשויים לשמש בשילוב עם בדיקות נוזל שדרה ובדיקת PET ככלי סקירה של מטופלים במחקרים קליניים, כל עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה שונות רבה בשיעורי הידרדרות קוגניטיבית בחולים עם מחלת אלצהיימר קדם-קלינית. כעת הם ביקשו לבחון את היכולת של סמנים שונים בדם לנבא הידרדרות קוגניטיבית במבוגרים עם עדות לביתא-עמילואיד, אך ללא פגיעה קוגניטיבית. התוצא העיקרי היה התפקוד הקוגניטיבי לאורך חציון של שש שנים באמצעות מבחן מיני-מנטל ו-mPACC (או Modified Preclinical Alzheimer Cognitive Composite).

החוקרים אספו נתונים משני מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, מחקר BioFINDER-1 משבדיה ומחקר Wisconsin Registry for Alzheimer Prevention (או WRAP) שכללו 564 משתתפים עם הוכחה פתולוגית לביתא-עמילואיד במוח, כפי שנקבע לפי ריכוז ביתא-עמילואיד בנוזל שדרה או תוצאות בדיקת Pittsburgh-Compound B PET. סמנים אחרים שנבחנו כללו את רמות P-tau181, P-tau217, P-tau231, Glial Fibrillary Filament Protein ו-Neurofilament Light.

מבין 171 משתתפים שנכללו בניתוח הנתונים, 119 היו ממחקר BioFINDER-1 (גיל ממוצע של 73 שנים; 60.5% נשים) ו-52 היו ממחקר WRAP (גיל ממוצע של 64.4 שנים; 64.5 נשים).

במדגם BiofINDER-1, רמות P-tau217 בדם היו הסמן הטוב ביותר לחזוי הידרדרות קוגניטיבית לפי mPACC (Model R2 = 0.41) ולפי מבחן מיני-מנטל (Model R2 = 0.34) והיו עדיפות על מודלים שכללו משתנים בלבד.

התוצאות תוקפו במדגם WRAP, כאשר החוקרים מצאו קשר בין רמות P-tau217 בדם ובין עקומות mPACC (R2=0.13 לעומת R2=0.01 במודל עם משתנים בלבד) ועקומות מבחן מיני-מנטל (R2=0.29 לעומת R2=0.24 במודל עם משתנים בלבד).

במחקר הנוכחי, רמות P-tau217 בדם ניבוי הידרדרות קוגניטיבית בחולים עם מחלת אלצהיימר קדם-קלינית. ממצאים אלו תומכים בשימוש בחלבון P-tau127 כסמן משלים לבדיקת נוזל שדרה או בדיקת PET לבחירת חולים למחקרים קליניים להערכת טיפולים חדשים העשויים לשנות את מהלך המחלה.

JAMA Neurology, Feb 2023

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה