מנתונים שהוצגו במהלך כנס BRAINWeek 2022 עולה כי אובדן שמיעה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דיכאון, אם כי לא ניתן לקבוע כי מדובר בקשר סיבתי.
במהלך ההרצאה פירטו החוקרים על מחקר שערכו בשנת 2018 והתמקד באובדן שמיעה על-רקע גילי ותסמיני דיכאון בלמעלה מ-5,300 מבוגרים היספאנים. מהתוצאות עלה כי בהשוואה לאלו עם שמיעה תקינה, באלו עם אובדן שמיעה קל תועד סיכון גבוה פי 1.8 להתפתחות דיכאון, באלו עם אובדן שמיעה בינוני נרשמה עליה של פי 2.4 בסיכון להופעת דיכאון ובנוכחות אובדן שמיעה בדרגה חמורה הסיכון לדיכאון היה גבוה פי 4.3
המומחים מסבירים כי מאפייני אובדן שמיעה על-רקע גילי העשויים להוביל לדיכאון מסווגים לשתי קטגוריות: גורמים הקשורים בקשר סיבתי וגורמים הקשורים בקשר לא-סיבתי. תהליך תקין של זקנה, גורמים נוירו-דגנרטיביים ומחלה מיקרווסקולארית הן דוגמאות לאלו הנכללים תחת קטגוריית קשר סיבתי, כאשר ליקוי קוגניטיבי, טנטון וירידה ביצירת קשרים עם אחרים עקב טנטון וללא-תלות בכך הן דוגמאות למצבים הנכללים בקטגוריית קשר לא-סיבתי.
הסבר פחות הגיוני הוא סיבתיות הפוכה, מצב היפותטי בו לדוגמא אדם המפתח דיכאון מבודד את עצמו באמצעות אוזניות ושומע מוזיקה רועשת. חשיפה ארוכת טווח לרעש עז עשויה להוביל בהמשך לאובדן שמיעה.
הנתונים הקיימים בספרות הרפואית הוכיחו כי קיים קשר חד-משמעי בין אובדן שמיעה ובין תסמני דיכאון וכי אובדן שמיעה עשוי להיות גורם לדיכאון וכי עזרי שמיעה עשויים לסייע במניעת דכאון.
המומחים מציינים כי בניגוד לנקיטת פעולה מיידית במקרים בהם ילדים חווים אובדן שמיעה, במבוגרים הסובלים מאובדן שמיעה אינם זוכים לתגובה כה מהירה. הם סבורים כי ללא תלות בגורם או בגיל החולה, הצורך בטיפול הוא מיידי למניעת סיבוכים שליליים בעתיד עקב הפגיעה בשמיעה.
החוקרים מדגישים כי העדות לקשר בין אובדן שמיעה ובין דיכאון אינה מעידה כי מדובר על קשר סיבתי ומוסיפים כי על-מנת למצוא מענה לשאלה זו, יש להשלים סדרה של מחקרים אקראיים ומבוקרים לאיסוף נתונים במידה להוכיח או להפריך אם מדובר בקשר סיבתי.
מתוך כנס BRAINWeek 2022
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!