פסיכיאטריה

אובדן שמיעה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דיכאון (מתוך כנס BRAINWeek 2022)

דיכאון

מנתונים שהוצגו במהלך כנס BRAINWeek 2022 עולה כי אובדן שמיעה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דיכאון, אם כי לא ניתן לקבוע כי מדובר בקשר סיבתי.

במהלך ההרצאה פירטו החוקרים על מחקר שערכו בשנת 2018 והתמקד באובדן שמיעה על-רקע גילי ותסמיני דיכאון בלמעלה מ-5,300 מבוגרים היספאנים. מהתוצאות עלה כי בהשוואה לאלו עם שמיעה תקינה, באלו עם אובדן שמיעה קל תועד סיכון גבוה פי 1.8 להתפתחות דיכאון, באלו עם אובדן שמיעה בינוני נרשמה עליה של פי 2.4 בסיכון להופעת דיכאון ובנוכחות אובדן שמיעה בדרגה חמורה הסיכון לדיכאון היה גבוה פי 4.3

המומחים מסבירים כי מאפייני אובדן שמיעה על-רקע גילי העשויים להוביל לדיכאון מסווגים לשתי קטגוריות: גורמים הקשורים בקשר סיבתי וגורמים הקשורים בקשר לא-סיבתי. תהליך תקין של זקנה, גורמים נוירו-דגנרטיביים ומחלה מיקרווסקולארית הן דוגמאות לאלו הנכללים תחת קטגוריית קשר סיבתי, כאשר ליקוי קוגניטיבי, טנטון וירידה ביצירת קשרים עם אחרים עקב טנטון וללא-תלות בכך הן דוגמאות למצבים הנכללים בקטגוריית קשר לא-סיבתי.

הסבר פחות הגיוני הוא סיבתיות הפוכה, מצב היפותטי בו לדוגמא אדם המפתח דיכאון מבודד את עצמו באמצעות אוזניות ושומע מוזיקה רועשת. חשיפה ארוכת טווח לרעש עז עשויה להוביל בהמשך לאובדן שמיעה.

הנתונים הקיימים בספרות הרפואית הוכיחו כי קיים קשר חד-משמעי בין אובדן שמיעה ובין תסמני דיכאון וכי אובדן שמיעה עשוי להיות גורם לדיכאון וכי עזרי שמיעה עשויים לסייע במניעת דכאון.

המומחים מציינים כי בניגוד לנקיטת פעולה מיידית במקרים בהם ילדים חווים אובדן שמיעה, במבוגרים הסובלים מאובדן שמיעה אינם זוכים לתגובה כה מהירה. הם סבורים כי ללא תלות בגורם או בגיל החולה, הצורך בטיפול הוא מיידי למניעת סיבוכים שליליים בעתיד עקב הפגיעה בשמיעה.

החוקרים מדגישים כי העדות לקשר בין אובדן שמיעה ובין דיכאון אינה מעידה כי מדובר על קשר סיבתי ומוסיפים כי על-מנת למצוא מענה לשאלה זו, יש להשלים סדרה של מחקרים אקראיים ומבוקרים לאיסוף נתונים במידה להוכיח או להפריך אם מדובר בקשר סיבתי.

 

מתוך כנס BRAINWeek 2022

 

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    מתן זריקה בשחרור ממושך של Naltrexone בשילוב עם טיפול פומי ב-Bupropion בשחרור ממושך (משלב NTX + BUPN) הדגים תוצאות מבטיחות בטיפול במקרים של הפרעת שימוש במתאפטמינים בדרגה בינונית או חמורה עם ירידה משמעותית בשימוש בתכשירים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Addiction. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש במתאפטמינים עלה ברחבי העולם, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה