פסיכיאטריה

עדויות חדשות תומכות ביעילות גירוי מוחי עמוק כנגד דיכאון עמיד לטיפול (Molecular Psychiatry)

גירוי מוחי עמוק (Deep Brain Stimulation, או DBS) עשוי להוות אמצעי טיפול יעיל בחולים עם דיכאון עמיד לטיפול, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Molecular Psychiatry.

החוקרים התבססו על בדיקות PET לזיהוי שינויים מטבוליים במוח לאחר 12 חודשים מהשתלת DBS בעשרה חולים עם דיכאון עמיד לטיפול. התוצא העיקרי של המחקר היה ירידה של 50% במדד MADRS (Montgomery-Asberg Depression Rating Scale).

עשרת המשתתפים במחקר השלימו בדיקות PET לפני השתלת DBS, שישה חודשים לאחר השתלת מערכת לגירוי מוחי עמוק ושוב לאחר 12 חודשים. מבין 10 החולים הללו, בשמונה חולים הייתה עדות לתגובה לגירוי מוחי עמוק המכוון לענף סופרו-לטראלי של צבר סיבים בחלק המדיאלי של המוח הקדמי.

בדיקות ה-PET הדגימו ירידה משמעותית במטבוליזם באזור קאודט דו”צ, תלמוס מדיאו-דורסאלי ובחלק קדמי דורסאלי של קורטקס סינגולייט לאחר שישה חודשים, אשר נותרו 12 חודשים לאחר הניתוח. לאחר 12 חודשים מהניתוח, תועדה גם ירידה משמעותית במטבוליזם באזור קורטקס פרה-פרונטלי ונטראלי משמאל. הממצאים הצביעו על קורלציה בין ירידה במטבוליזם בקאודט ימין לאחר 12 חודשים ובין הירידה הממוצעת במדד MADRS.

מבדיקות ה-PET עלה כי אזור המטרה הקטן אליו כוון הגירוי המוחי העמוק הינו מקור להשפעות דיפוזיות רבות. החוקרים מדגישים כי לא מדובר בהשפעה מבודדת מאחר ואין אזור יחיד במוח הקשור בדיכאון ויש להביא לשינוי בכל המוח. על-ידי הכוונת הטיפול ליעד קטן זה, ניתן היה להשיג את ההשפעה הרצויה.

החוקרים מסבירים כי תגובה לטיפול בגירוי מוחי עמוק משמעותה כי חומרת הדיכאון ממנו סובל החולה פחתה בלפחות מחצית. עבור חולים עם דיכאון כרוני ועמיד לטיפול, הפחתת התסמינים במחצית הינה שיפור משמעותי וההבדל בין מוגבלות ליכולת לתפקד. השינויים במטבוליזם שתועדו לאחר גירוי מוחי עמוק היו בקורלציה עם התגובה הקלינית.

מנתוני המחקר עולות עדויות באשר לאופן בו ניתן לשנות את תפקוד המוח בטווח הארוך ואת האופן בו המוח מתחיל לסדר עצמו ולעבד מידע.

 

Molecular Psychiatry, 2022

 

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה