במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Geriatric Psychiatry מדווחים חוקרים מבריטניה על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי אין עדות לתועלת קוגניטיבית עם טיפול ב-Trazodone (טרזודיל) לעומת נוגדי-דיכאון אחרים בחולים עם דמנציה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עדויות מניסויים בבעלי חיים מצאו כי הטיפול ב-Trazodone עשוי להגן מפני שינויים ניווניים במערכת העצבים. לאור זאת, הם ביקשו לבחון את ההידרדרות הקוגניטיבית של חולים עם דמנציה תחת טיפול בתרופה זו אל מול אלו שנטלו נוגדי-דיכאון אחרים.
הסקירה כללה שלושה מחקרי עוקבה שהתבססו על מאגרי נתונים מבריטניה. הם התמקדו בכל החולים עם דמנציה שעברו הערכה בין השנים 2008-16 ודיווחו על נטילת Trazodone, Citalopram, או Mirtazapine לאורך תקופה של לפחות שישה חודשים. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת השינוי במבחן מיני-מנטל בחולים עם דמנציה מכל-סיבה שנטלו Trazodone לעומת חולים שנטלו Citalopram ו-Mirtazapine.
מדגם המחקר כלל 2,199 חולים עם דמנציה, כולל 406 מטופלים ב-Trazodone, עם משך מעקב ממוצע של 2.2 שנים. לא תועדו הבדלים בהידרדרות הקוגניטיבית בחולים עם דמנציה מכל-סיבה או דמנציה שאינה על-רקע מחלת כלי דם אשר טופלו ב-Trazodone, Citalopram, או Mirtazapine בכף אחד משלושת אתרי המחקר.
כאשר החוקרים שילבו את הנתונים משלושת אתרי המחקר במטה-אנליזה, הם זיהו ירידה ממוצעת גדולה יותר במדד מיני-מנטל בחולים עם דמנציה מכל-סיבה שנטלו Trazodone, בהשוואה לאלו שנטלו Citalopram (הבדל של 0.26 נקודות בכל מבחן מיני-מנטל עוקב, P=0.03).
החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות עדויות מוקדמות שתמכו בטיפול ב-Trazodone, אין מקום להמליץ על טיפול זה לשיפור תפקוד קוגניטיבי בחולים עם דמנציה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!