פסיכיאטריה

עדויות נוספות ליעילות ארוכת הטווח של סמאגלוטייד 2.4 מ”ג בטיפול בהשמנה (JAMA)

מחקר נוסף מחזק את הידוע כבר על היעילות ארוכת הטווח של סמגולטייד 2.4 מ”ג בהפחתת משקל.

במחקר הנוכחי ביקשו החקרים לבחון את היעילות של המשך מתן סמאגולטייד 2.4 מ”ג (מקבוצת GLP-1 ), לאחר 20 חודשי טיפול במבוגרים עם השמנת יתר או עודף משקל, בהשוואה לפלצבו וכתוספת לשינוי באורח חיים.

המחקר היה אקראי, כפול סמיות, לאורך 68 שבועות כמחקר שלב 3 א, שנערך ב 73 אתרים ב -10 מדינות מיוני 2018 עד מרץ 2020 במבוגרים עם אינדקס מסת הגוף של לפחות 30 (או ≥27 עם תחלואה נלווית) וללא סוכרת.

במחקר נכללו בסה”כ 902 משתתפים שקיבלו סמגלוטייד תת עורית פעם בשבוע במהלך תקופת הההרצה. לאחר 20 שבועות הרצה (16 שבועות של טיטרציה מינון; 4 שבועות של מינון תחזוקתי), 803 משתתפים (89.0%) שהגיעו למינון התחזוקה של semaglutide של 2.4 מ”ג / שבוע, חולקו באקראי (2: 1) ל- 48 שבועות של המשך של semaglutide תת עורית (n = 535) או עבר לפלצבו (n = 268), בתוספת התערבות באורח החיים בשתי הקבוצות.

יעד המחקר המרכזי היה אחוז שינוי במשקל הגוף משבוע 20 לשבוע 68; והיעדים המשניים כללו שינויים בהיקף המותניים, לחץ הדם הסיסטולי והתפקוד הגופני (הוערכו באמצעות סקר איכות חיים מבוססת מצב בריאות ע”פ הטופס המקוצר 36 גרסה 2[SF-36]).

בקרב 803 משתתפי המחקר שהשלימו את תקופת הריצה של 20 שבועות (עם ירידה ממוצעת של      10.6% במשקל ) בוצעה הקצאה אקראית (גיל ממוצע, 46 [SD, 12] שנים; 634 [79%] נשים; משקל גוף ממוצע, 107.2 ק”ג [SD, 22.7 ק”ג]), 787 משתתפים (98.0%) השלימו את המחקר ו 741 (92.3%) סיימו את הטיפול. עם המשך סמגלוטיידי .

השינוי הממוצע במשקל הגוף משבוע 20 לשבוע 68 היה -7.9% לעומת + 6.9% עם המעבר לפלסבו (הבדל, -14.8 ק”ג [95% CI, -16.0 עד -13.5]; P <.001 ). נמצא עוד שהשינוי בהיקף המותניים בקבוצת הטיפול הפעיל היה -9.7 ס”מ ([95% רווח בר סמך, -10.9 עד -8.5 ס”מ]), ירידה בלחץ דם סיסטולי (-3.9 מ”מ כספית [רווח בר-סמך 95%, -5.8 עד -2.0 מ”מ כספית]), ושיפור בציון התפקוד הגופני SF-36 (2.5 [95% CI, 1.6-3.3]) לעומת פלצבו באופן מובהק (כולם P <.001).

אירועים במערכת העיכול דווחו בקרב 49.1% מהמשתתפים שהמשיכו לסמגלוטייד תת עורי לעומת 26.1% עם פלצבו; שיעור דומה של מטופלים בשתי הקבוצות הפסיק את הטיפול בגלל תופעות לוואי עם המשך סמגלוטייד (2.4%) ופלצבו (2.2%).

החוקרים מסכמים כי בקרב מבוגרים הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר שסיימו תקופת ריצה של 20 שבועות עם סמגלוטייד תת עורי, 2.4 מ”ג פעם בשבוע, המשך טיפול בסמגלוטיד בהשוואה למעבר לפלצבו הוביל להמשך ירידה במשקל במהלך 48 השבועות הבאים..

JAMA. Published online March 23, 2021. doi:10.1001/jama.2021.3224

הערת המערכת:  נראה שסמאגלוטייד 2.4 מ”ג צפוי להיות בקרוב אחת התרופות המובילות בטיפול בהשמנת יתר, עם תוצאות מרשימות מאוד לאורך זמן, ובטיחות גבוהה. העובדה שהתרופה היא ממשפחת ה-GLP-1 ושמינון מופחת שלה כבר הראה יעילות גבוהה באיזון סוכרת, הורדת סיכון קרדיווסקולרי וכלייתי, בנוסף לעדויות לשיפור כבד שומני, רק מחזקת את הרציונל לכך שסמאגלוטייד 2.4 מ”ג צפויה לאחר אישורה להוות כלי מרכזי וחשוב בטיפול בהשמנה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Tirzepatide טוב יותר מ-Semaglutide להפחתת משקל (JAMA Internal Medicine)

    טיפול ב-Tirzepatide טוב יותר מ-Semaglutide להפחתת משקל (JAMA Internal Medicine)

    במבוגרים עם עודף-משקל או השמנת-יתר שטופלו ב- Tirzepatide תועד סיכוי גדול יותר משמעותית להשגת ירידה של לפחות 5%, 10% ו-15% ממשקל הגוף, בהשוואה לאלו שטופלו ב-Semaglutide, ללא תלות בנוכחות או העדר סוכרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine. מחקר העוקבה כלל מבוגרים עם עודף-משקל או השמנת-יתר שהחלו טיפול ב-Semaglutide (אוזמפיק) […]

  • הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    38 בוגרים ובוגרות סיימו החודש קורס מתקדם לטיפול בהשמנה, בניהולו האקדמי של פרופ' נעים שחאדה, יוזמה משותפת של ספרת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי וביה"ס ללימודי המשך של הטכניון. הבוגרים, ברובם רופאי משפחה, למדו על מגפת ההשמנה מהיבטים שונים כשהמטרה היא להכשיר את הצוותים הרפואיים להתמודד עם מגפת ההשמנה.

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

  • ניתוח בריאטרי טוב יותר מתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן GLP-1 בהפחתת הסיכון לתמותה (JAMA Network Open)

    ניתוח בריאטרי טוב יותר מתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן GLP-1 בהפחתת הסיכון לתמותה (JAMA Network Open)

    לניתוח בריאטרי מטבולי יתרון הישרדותי על-פני תרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (או Glucagon-Like Peptide) במבוגרים עם השמנת-יתר וסוכרת במשך עד עשר שנים, הבדל העשוי לנבוע מירידה גדולה יותר במשקל עם ההתערבות הניתוחית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש בראשות פרופ’ דרור דיקר מבית חולים השרון בישראל, אשר פורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים […]

  • רמות הורמוני מין בדם והסיכון לתסמונת מטבולית (Front Endocrinol)

    רמות הורמוני מין בדם והסיכון לתסמונת מטבולית (Front Endocrinol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Frontiers in Endocrinology עולה כי קשר בין מדד FEI (או Free Estradiol Index) מוגבר ובין סמני דלקת ומדדים מטבוליים בגברים בכל הגילאים ובנשים מבוגרות יותר, בעוד שרמות FAI (או Free Androgen Index) גבוהות יותר הדגימו קשר דומה בנשים מתחת לגיל 50 שנים. חוסר איזון ברמות הורמוני מין נקשרו עם התפתחות […]

  • תוצאות מבטיחות ל-Setmelanotide לטיפול בהשמנה היפותלמית (The Lancet Diabetes & Endocrinology)

    תוצאות מבטיחות ל-Setmelanotide לטיפול בהשמנה היפותלמית (The Lancet Diabetes & Endocrinology)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Setmelanotide למשך 16 שבועות הוביל לירידה עקבית במשקל הגוף ובתחושת הרעב בחולים עם השמנה היפותלמית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין טיפולים מאושרים להשמנה היפותלמית, הפרעה הנובעת מנזק להיפותלמוס ומתאפיינת בעליה מהירה וחמורה במשקל הגוף, […]

  • שונות רבה במדד מסת הגוף מלווה בסיכון מוגבר להיארעות אי-ספיקת לב (J Am Heart Assoc)

    שונות רבה במדד מסת הגוף מלווה בסיכון מוגבר להיארעות אי-ספיקת לב (J Am Heart Assoc)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Heart Association מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין שונות רבה במדד מסת הגוף ובין סיכון מוגבר להיארעות אי-ספיקת לב. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אי-ספיקת לב הינה מחלה חמורה ששכיחותה מצויה במגמת עליה וכרוכה בתחלואה משמעותית ושיעורי תמותה מוגברים. השמנה הינה גורם סיכון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה