מחקר פאזה 1B חדש הראה כי עירוי של פוסלבודופה ופוסקרבידופה משפר תסמינים מוטוריים במחלת הפרקינסון ועדיף על הטיפול האוראלי הקיים בלבודופה וקרבידופה. פוסלבודופה ופוסקרבידופה (foslevodopa/foscarbidopa) הן קדם-תרופות (pro-drugs) מזורחנות של התרופות האוראליות לפרקינסון לבודופה וקרבידופה. המחקר בדק עירוי רציף, במשך 24 שעות, של פוסלבודופה ופוסקרבידופה במטופלים בשלבים המתקדמים של המחלה והראה שהשיפור ניכר בכל שעות הערות של המטופלים.
עם התקדמות המחלה והעלייה במינון התרופות אותו נוטל המטופל, הטווח התרפויטי של לבודופה וקרבידופה נהיה צר יותר. היצרות הטווח התרפויטי עלולה לגרום לדיסקנזיה מטרידה (troublesome dyskinesia) ברמות הגבוהות של התרופה בדם ורעידות ונוקשות כשהרמות יורדות מתחת לטווח.
המחקר כלל כ-20 מטופלים, 8 נשים ו-12 גברים, בגילאי 35 עד 77 (גיל ממוצע 61.3 עם סטיית תקן של 10.5 שנים). המשתתפים במחקר היו עם פרקינסון אידיופטי מתקדם המגיב לטיפול בלבודופה, אך עם השפעה לא מספיק טובה של התרופה. בכל המשתתפים, ההשפעה הלא מספקת של התרופה כללה לפחות שעתיים וחצי ביום ללא השפעה של התרופה. המידע לגבי המשתתפים במחקר נאסף בשעות 4:30 בבוקר ועד 21:30 בלילה.
הטיפול במחקר התבצע לאחר תקופת מעקב של בין 10 ל-30 ימים, במהלכם נבדקו השפעת התרופות לבודופה וקרבידופה על המטופלים. לאחר מכן, המשתתפים במחקר קיבלו עירוי תת-עורי של מנות אשר הותאמו אישית של פוסלבודופה ופוסקרבידופה, 24 שעות ביממה למשך 28 ימים.
בכל המטופלים שנבדקו, עירוי פוסלבודופה ופוסקרבידופה הראה תוצאות טובות יותר מאשר התרופות האוראליות. ההשפעה של התרופות בעירוי הייתה יחסית לא תנודתית ולא חרגה ביותר מ-25% מהטווח התרפויטי של התרופה, בכל השעות בהם נבדקו המטופלים. מנגד, התרופות האוראליות חרגו ביותר מ-50% מהטווח התרפויטי, במחזורים של 3-4 שעות במהלך היום. ההבדל העיקרי בהשפעה נצפה בעיקר בבקרים, בהם העירוי השפיע בצורה אפקטיבית הרבה יותר מהטיפול האוראלי. בנוסף, הטיפול בעירוי הדגים גם זמן ממושך יותר של השפעה ללא דיסקנזיה, בהשוואה לתרופות האוראליות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!