נוגדי-קרישה ותכשירים אנטיביוטיים מהווים את שתי הקבוצות הנפוצות ביותר לטעויות קטלניות בטיפול תרופתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדגש, שפורסמו בכתב העת Research in Social and Administrative Pharmacy. החוקרים מדווחים כי הסוגים הנפוצים של טעויות במתן טיפול תרופתי כללו הזנחת טיפול תרופתי, לאחר מכן מתן מינון שגוי או תרופה בעוצמה שגויה. מחצית מהאירועים המדווחים כללו חולים מעל גיל 75 שנים.
מהממצאים עולה כי יש להקפיד על תשומת לב רבה יותר לבטיחות מתן טיפול תרופתי, בפרט בקרב קשישים. חשוב להבטיח כי החולים מבינים את המינון הנכון של התרופות ואת מועד נטילת התרופות.
החוקרים בחנו 229 מקרים של טעויות קטלניות במתן טיפול תרופתי, אשר דווחו במערכת National Reporting and Learning System באנגליה וויילס בין 2007-2016. בסך הכול דווח על 517,384 טעויות טיפול תרופתי.
מהנתונים עולה כי 66.4% מהטעויות הקטלניות בטיפול תרופתי (152 מקרים) תועדו במחלקות בבתי חולים וב-41.5% (95 מקרים) כללו חולים מעל גיל 75 שנים. קבוצות התרופות הנפוצות ביותר שהיו מעורבות בטעויות קטלניות של מתן טיפול תרופתי כללו תרופות קרדיווסקולאריות (20.1%, 46 מקרים), תרופות בעלות השפעה על מערכת העצבים המרכזית (10%, 23 מקרים) ותכשירים אנטי-בקטריאליים (20 מקרים). סוגי התרופות הנפוצים ביותר כללו נוגדי-קרישה בהזרקה, תרופות אנטיביוטיות ומשככי כאבים.
באשר לנוגדי-קרישה, ההבדל בין מינון יעיל ומינון רעיל הוא קטן, לכן טעויות עם תרופות אלו מלוות בסיכון גבוה יותר לתמותה, בהשוואה לטעויות משנית לטיפול בתרופות אחרות.
מרבית הטעויות במתן טיפול תרופתי בתכשירים אנטיביוטיים כללו הזנחת טיפול, תגובות חריגות לטיפול התרופתי ותגובות בחולים עם אלרגיה מתועדת. תרופות ששימשו לטיפול בזיהום היו התרופות הנפוצות ביותר המעורבות בטעויות טיפול תרופתי בילדים מתחת לגיל 12 שנים.
הסוגים הנפוצים ביותר של טעויות שכללו טיפול תרופתי בעל השפעה על מערכת העצבים המרכזית, כולל אופיואידים, כללו מתן טיפול בעוצמה או מינון שגויים או לא-ברורים, מתן התרופה הלא-נכונה או כמות שגויה.
קרוב לשליש מהטעויות משנית לטיפול תרופתי כללו הזנחה של התרופה או מרכיב שלה (31.4%, 72 מקרים), לאחר מכן מתן מינון שגוי או עוצמת טיפול שגויה (10.5%, 24 מקרים).
הזנחה של נוגדי-קרישה, אינסולין ותרופות ציטוטוקסיות עשויה להשפיע משמעותית על המטופל. סיבות אפשריות להזנחת טיפול תרופתי כוללות מחסור בציוד ועיכוב במתן טיפול תרופתי, חוסר יכולת של החולה ליטול את התרופה ואי-זמינות של הטיפול התרופתי.
החוקרים מעודדים יישום פתרונות פעילים יותר, דרך פיתוח אמצעים טכנולוגיים, שיפור נהלי העבודה וזרימת המידע, מערכות בקרה ואישור והקפדה על זמינות התרופות.
Res Soc Adm Pharm. Published online November 22, 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!