פסיכיאטריה

למעלה מ-40% ממקרי התחלואה והתמותה מסרטן בארצות הברית – ניתנים למניעה (ACS)

מקור: האגודה למלחמה בסרטן

במחקר חדש של איגוד הסרטן האמריקני (ACS) נבחנה השפעתם של מספר גורמי סיכון בעלי פוטנציאל למניעת תחלואה ותמותה מסרטן באוכלוסייה הבוגרת (30 ומעלה) בשנת 2014: עישון סיגריות פעיל וסביל, עודף משקל, צריכת אלכוהול, תזונה לקויה (דלה בפירות, ירקות, סידן וסיבים תזונתיים, וכוללת צריכת בשר אדום ו/או מעובד), חוסר פעילות גופנית, חשיפה לקרינה אולטרה סגולה (UV) ולחיידקים ונגיפים. החוקרים ביקשו לאמוד את החלק היחסי של התחלואה והתמותה מסרטן באוכלוסייה שהיו עשויות להימנע אילו לא הייתה חשיפה כלל לגורמי סיכון אלה. הם השתמשו לשם כך במדד הנקרא ‘תוספת הסיכון המיוחסת לאוכלוסייה’ (Population Attributable Fraction PAF) והתבססו על נתונים מתוך מאגרי נתונים של ה-CDC (המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן) וה-NCI (המכון הלאומי לסרטן בארה”ב), סקרי דעת קהל במדגמים מייצגים של האוכלוסייה הבוגרת בארה”ב, וחישובי ניתוחים סטטיסטיים או משוקללים של מחקרים מרובי נתונים של ארגונים מובילים בחקר הסרטן, בהם IARC (הסוכנות הבינ”ל לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי).

על פי נתוני המחקר, כ-42% ממקרי הסרטן ו-45% מהתמותה מסרטן בארה”ב בשנת 2014 היו מיוחסים לגורמי סיכון שבעיקרון ניתנים למניעה. להלן הממצאים העיקריים שעלו מהמחקר:

עישון סיגריות היה גורם הסיכון המוביל בתרומתו לתחלואה ולתמותה הכוללת מסרטן (19% ו-29% בהתאמה), שהיו עשויים להימנע אילולא החשיפה אליו. בקרב גברים, עישון היה מיוחס לכ-24% מחולי הסרטן שאובחנו בשנה ול-33% מהתמותה, ובקרב נשים לכ-15% מהתחלואה ול-24% מהתמותה מסרטן.

להלן סוגי הסרטן ששיעור התחלואה הגבוה בהם מיוחס לעישון: סרטן ריאה (כ-82%), סרטן מערכת העיכול העליונה סרטן הגרון (כ-74%), הוושט (50%), חלל הפה והלוע (כ-50%) וסרטן שלפוחית השתן (כ-47%). שיעורי התחלואה היו דומים לשיעורי התמותה. החשיפה לעישון פסיבי היוותה גורם סיכון להתפתחות 2.7% ממספר המאובחנים בסרטן הריאות.

עודף משקל (מדד מסת הגוף BMI של 25 ומעלה) דורג שני בתרומתו לשיעור התחלואה והתמותה מסרטן באוכלוסייה (7.8% ו-6.5% בהתאמה), והיווה גורם לסיכון כפול לחלות בסרטן בקרב נשים, לעומת הסיכון לחלות בגברים (כ-11% לעומת כ-5% בהתאמה), ובסיכון לתמותה של 7.4% בנשים לעומת כ-6% בגברים. עודף משקל היה מיוחס ל-60% ממקרי התחלואה בסרטן הרחם ולמעלה משליש מהתחלואה בסרטן כיס המרה, הכבד, הכליה והוושט (ונתוני תמותה דומים). 11.3% מהיארעות סרטן השד יוחסו לעודף משקל.

צריכת אלכוהול נקשרה לסיכון מוגבר להיארעות הכוללת מסרטן ב-5.6% מהחולים המאובחנים ולתמותה מסרטן ב-4%, ודורגה במקום השלישי מבין גורמי הסיכון הניתנים למניעה והתורמים לתחלואה בסרטן בנשים (6.4% מכלל מקרי הסרטן) ובמקום הרביעי בגברים (4.8% מהמקרים). כמחצית מסרטן חלל הפה והלוע בגברים, ולמעלה מרבע ממקרי סרטן הוושט וחלל הפה והלוע בנשים היו מיוחסים לאלכוהול. ההשפעה העיקרית של צריכת אלכוהול יו?חסה לכ-16% ממקרי סרטן השד באוכלוסייה, שהיו עשויים להימנע.

תזונה לקויה (צריכה נמוכה של ירקות ופירות, סיבים תזונתיים וסידן, וצריכת בשר אדום ומעובד) הייתה מיוחסת ל-4% מהתחלואה בסרטן ול-5% מהתמותה מסרטן שהיו עשויים להימנע. סרטן המעי הגס היה מיוחס לתזונה לקויה כתוצאה מצריכה נמוכה של סידן (כ-5%), ושל סיבים תזונתיים (10.3%), וכתוצאה מצריכת בשר אדום (5.4%) ושל בשר מעובד (כ-8%), והיה גבוה יותר בקרב גברים לעומת נשים. מספר סוגי סרטן מיוחסים לצריכה נמוכה של ירקות ופירות: סרטן חלל הפה והלוע (17.6%), סרטן הגרון (17.4%) וסרטן ריאה (כ-9%, שהם 19,150 מקרים).

חוסר פעילות גופנית היה מיוחס לכ-3% מהתחלואה הכוללת מסרטן (1.5% בגברים ו-4.4% בנשים) ול-2% מהתמותה מסרטן, לסרטן הרחם בשיעור של 26.7%, ול-16.3% מכלל מקרי סרטן המעי הגס. בנוסף, כ-4% ממקרי סרטן השד בנשים היו מיוחסים לחוסר פעילות גופנית.

הסיכון המשולב של עודף משקל, צריכת אלכוהול, תזונה לקויה וחוסר פעילות גופנית – היה מיוחס לחלק משמעותי ביותר מכלל מקרי התחלואה בסרטן בנשים ולחלק משמעותי של כלל מקרי התמותה מסרטן הן בגברים והן בנשים.

קרינת UV יוחסה לכ-95% ממקרי המלנומה של העור באוכלוסייה, שהיו עשויים להימנע אילולא החשיפה לשמש, או למיטות שיזוף, ודורגה במקום הרביעי מבין גורמי הסיכון שנבדקו במחקר בתרומתה לתחלואה בסרטן באוכלוסייה (קרוב ל-5% מכלל המקרים).

חיידקים ונגיפים

על פי המחקר, כ-3% ממקרי הסרטן היו מיוחסים לחיידקים ונגיפים הניתנים למניעה, דוגמת נגיף הפפילומה האנושי (HPV), שהיה מיוחס ל-100% ממקרי סרטן צוואר הרחם, ל-88% ממקרי סרטן פי הטבעת, ל-65% ממקרי סרטן הנרתיק, ול-57% ממקרי סרטן הפין. החלק היחסי של מקרי סרטן הלוע האפי כתוצאה מנגיף HPV היה גבוה בגברים לעומת נשים (37.9% לעומת 11.2%) וכנ”ל לגבי סרטן חלל הפה (7.4% לעומת 1.6%).

עוד מתוצאות המחקר: לגבי סוגי סרטן המיוחסים לגורמי סיכון הניתנים למניעה, סרטן ריאה היה כרוך במספר מקרי התחלואה והתמותה הגבוהים ביותר באוכלוסייה, ולאחריו סרטן המעי הגס. בקרב גברים, סרטן הכבד היה מדורג ראשון במספר מקרי התמותה, וסרטן השד בקרב נשים.

לסיכום, ממצאי המאמר מדגישים את הפוטנציאל העצום להפחתת שיעור התחלואה והתמותה מסרטן באמצעות יישום של אמצעי מניעה מוכרים. כאמור, ההערכה היא ש-42% מכל מקרי הסרטן, וקרוב למחצית מכל מקרי המוות בארצות הברית ב-2014 היו מיוחסים לגורמי סיכון שבעיקרון ניתנים למניעה. 

החוקרים סבורים שהשפעת גורמי סיכון לסרטן הניתנים למניעה עלולה להיות גבוהה יותר בפועל מכפי שעולה ממצאי המחקר, מכיוון שטרם הוכח מדעית הקשר הסיבתי לכך. למשל, ישנן ראיות מצטברות לקשר בין עישון לסוגי סרטן אחרים (כמו סרטן השד), אך עד כה לא הוכח קשר סיבתי. כך גם ייתכן שחלק ניכר מהתמותה מסרטן שמקורו אינו ידוע, נגרם כתוצאה ממחלות סרטן המיוחסות לעישון.

המחקר פורסם בכתב העת המדעי CA: A Cancer Journal for Clinicians, של האגודה האמריקנית לסרטן, בגיליון פברואר 2018 ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן. לתקציר המחקר באנגלית לחצו כאן.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology עולה כי 10% מהנשים שנדבקו בנגיף הקורונה בזמן הריון יפתחו Long COVID. החוקרים מאוניברסיטת יוטה בחנו את הרשומות הרפואיות של למעלה מ-1,500 נשים שחלו בקורונה בזמן הריון וניטרו את התסמינים עליהם דיווחו לאחר לפחות שישה חודשים מהזיהום. מדובר במחקר הראשון להערכת הסיכון להתפתחות Long COVID בנשים הרות. […]

  • בדיקות סקר ממוקדות לסרטן לבלב עשויות לשפר את שיעורי ההישרדות באוכלוסייה זו (JAMA Oncol)

    בדיקות סקר ממוקדות לסרטן לבלב עשויות לשפר את שיעורי ההישרדות באוכלוסייה זו (JAMA Oncol)

    מעקב אחר מטופלים בסיכון גבוה עשוי לסייע בזיהוי אדנוקרצינומה של צינוריות הלבלב בשלב מוקדם יותר, כאשר הגידול קטן יותר וקל יותר לטיפול עם סיכויי הישרדות גבוהים יותר באוכלוסייה זו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אדנוקרצינומה של הלבלב מלווה בשיעורי הישרדות נמוכים לאחר חמש שנים ולעיתים קרובות […]

  • ההשפעה של איכות האוויר על הסיכון לאשפוזים חוזרים של חולי אי-ספיקת לב עם אוטם לבבי חד (Int J Cardiol)

    ההשפעה של איכות האוויר על הסיכון לאשפוזים חוזרים של חולי אי-ספיקת לב עם אוטם לבבי חד (Int J Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין חשיפה משמעותית יותר לדו-תחמוצת החנקן וחומר חלקיקי קטן מ-10 מיקרומטר ובין סיכון מוגבר לאשפוז חוזר בשל אי-ספיקת לב בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב וכלי דם הינה הגורם […]

  • האם להכחדה של הליקובקטר פילורי השפעה על הסיכון לסרטן הוושט? (Gastroenterology)

    האם להכחדה של הליקובקטר פילורי השפעה על הסיכון לסרטן הוושט? (Gastroenterology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הכחדת הליקובקטר פילורי אינה מלווה בעליה בשיעורי היארעות ממאירות של הוושט. החוקרים אספו נתונים אודות כלל החולים שעברו טיפול להכחדת הליקובקטר פילורי בפינלנד, דנמרק, איסלנד, נורבגיה ושבדיה בין השנים 1995 עד 2019. המאגר כלל 661,987 משתתפים עם למעלה מחמש מיליון-שנות לאחר […]

  • השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי טיפול ב- Sacituzumab Govitecan עשוי לשפר את ההישרדות הכוללת לעומת Docetaxel בחולים עם סרטן ריאות גרורתי מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם התקדמות לאחר טיפול קודם. מחקר EVOKE-01 הינו מחקר בשלב III, בתווית-פתוחה, להערכת Sacituzumab Govitecan לעומת טיפול ב-Docetaxel בחולים עם NSCLC […]

  • יעילות ובטיחות משלב Olanzapine עם נוגדי-בחילה למניעת בחילות והקאות משנית ל-Carboplatin (מתוך J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות משלב Olanzapine עם נוגדי-בחילה למניעת בחילות והקאות משנית ל-Carboplatin (מתוך J Clin Oncol)

    הוספת Olanzapine לטיפול משולש בנוגדי-בחילה לא הפחיתה משמעותית את שיעורי הקאות משנית לטיפול ב-Carboplatin, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. באשר למניעת תחושת בחילה, הוספת Olanzapine הובילה להטבה גדולה יותר בתופעות הלוואי משנית למשטר טיפול כימותרפי המבוסס על Carboplatin. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הבטיחות והיעילות של טיפול נוגד-הקאה […]

  • מגמות הישרדות חולים עם NSCLC גרורתי לפני ואחרי אישור שימוש בטיפול אימונותרפי (Cancer)

    מגמות הישרדות חולים עם NSCLC גרורתי לפני ואחרי אישור שימוש בטיפול אימונותרפי (Cancer)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Cancer עולה כי בעקבות אישור טיפול אימונותרפי בארצות הברית חל שיפור בשיעורי הישרדות חולים עם אבחנה של סרטן ריאות גרורתי מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer). בשנת 2015, מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nivolumab כתכשיר אימונותרפי ראשון לטיפול בחולים עם סרטן ריאות מתקדם מסוג NSCLC. […]

  • בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של הראש והצוואר, השלמת בדיקת FDG-PET/CT להערכת התגובה לטיפול כימו-קרינתי מעלה משמעותית את הדיוק בזיהוי חולים בהם תתכן תועלת לניתוח הצלה לדיסקציה צווארית, עם הפחתת מספר החולים המופנים לניתוח מיותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiotherapy and Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בדיקת FDG-PET/CT משמשת יותר […]

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה