הודעת עמותת הפרקינסון

בדיון התברר כי חולי הפרקינסון בפריפריה מופלים לרעה בשל מיעוט רופאים מומחים בבתי החולים וצוותים פרא רפואיים בקופות החולים. יו”ר הוועדה חה”כ אייכלר: טיפולים משפרי חיים חייבים להינתן לכל תושבי המדינה באופן שוויוני באמצעות הגדלת תקני רופאים לפריפריה, ימים מרוכזים של רופאים מומחים בבתי חולים בצפון ובדרום וכן מימון הסעות לחולי פרקינסון בסכום ראשוני של 30 מיליון שקל. משרד הבריאות: “תוך מספר חודשים תושלם תוכנית השתלמות שתכשיר לראשונה רופאים מומחי תנועה בישראל”

 זעקת החולים: “מונית לחולה פרקינסון מטבריה לרמב”ם עולה 1000 שקל”

הוועדה לפניות הציבור התכנסה היום (ג’) לדיון בנושא היעדר טיפול לחולי פרקינסון בפריפריה במסגרת ציון יום הפרקינסון הבינלאומי בכנסת.

יו”ר הוועדה חה”כ ישראל אייכלר אמר בפתח הדיון כי על פי ההערכות, בישראל חיים בין 24 אלף ל-32 אלף חולים בפרקינסון. “במדינה כל כך קטנה זה מספר עצום. מאחר ונכון להיום אין תרופה למחלת הפרקינסון, הרופאים המטפלים מתמקדים במציאת הטיפולים המתאימים אשר יסייעו בשליטה על התסמינים של המחלה ויאפשרו למטופל להתמודד עמה, תוך כדי ניהול חיים תקינים ככל האפשר. הטיפולים משפרי החיים חייבים להינתן לכל תושבי המדינה באופן שוויוני באמצעות הגדלת תקני רופאים לפריפריה, ימים מרוכזים של רופאים מומחים בבתי חולים בצפון ובדרום וכן מימון הסעות לחולי פרקינסון בסכום ראשוני של 30 מיליון .

ח”כ ג’ומעה אזברגה שהיה מיוזמי הדיון: “בכל סוגיית הפרקינסון יש לנו בעיה עם חלוקת הרופאים בפריפריה ויש קיפוח לרעה. חוק בריאות ממלכתי קובע שקופות חולים או בתי חולים צריכים לספק את השירות הרפואי בזמן סביר ובמרחק סביר ולא כך הדבר. בעוד שבבתי החולים במרכז הארץ איכילוב ושיבא, יש כשישה רופאים מומחים לטיפול במחלה, בבתי החולים בצפון הארץ זיו, העמק ונהריה אין מרפאה ייעודית או נוירולוג שעבר הכשרה לטיפול במחלת הפרקינסון כאשר בישראל יש 304 נוירולוגים כללים. בבתי החולים בחיפה יש לכל היותר רופא מומחה אחד, ואף בבתי החולים בדרום סורוקה וברזילי. לפיכך, חולים נאלצים לנסוע למרכז הארץ המרוחק מאזור מגוריהם ולהמתין זמן רב לתור במרפאה הייעודית. בדרך החולים צריכים להיות מלווים בבן משפחה“.

עמיר כרמין יו”ר עמותת פרקינסון בישראל טען בדיון כי יש פער בין טיפול איכותי בין חולי הפרקינסון בפריפריה בדגש על הצפון לבין החולים המרכז. “באיכילוב יש יותר רופאים מומחים למחלה מאשר בדרום ובצפון גם יחד”. במהלך הדיון סיפר כרמין כי כאשר העמותה הישראלית ביקשה תרומה מקרן מייקל ג’י פוקס היא נענתה במכתב מפתיע במיוחד. “הוא כתב לי ‘תתרום לי אתה'”.

ציון אזרד מנהל סניף טבריה אמר: אחי הצעיר משותק לגמרי בידיים וברגליים. אני הקמתי את הסניף בטבריה למרות שאני גר בחיפה בגלל שהנושא חשוב לי מאוד. נסיעה במונית לחולה פרקינסון היא 1000 שקל מטבריה לרמב”ם. מצבם הכלכלי של חלק גדול מתושבי הפריפריה פחות טוב מזה של תושבי המרכז והם לא יכולים לעמוד בהוצאות כאלו”. אזרד סיפר כי קופת חולים סירבה לתת לאחיו טיפול באמצעות התחייבות במכשיר מיוחד וכעת לדבריו מצבו של האח החמיר.

פרופ’ שרון חסין מנהלת המכון להפרעות תנועה במרכז הרפואי שיבא: “החולים הללו צריכים טיפול של מומחים והמרפאות הטובות הן במרכז. זה אבסורד טוטאלי שיש כאן מרחקים כאלה גדולים וחולים שלא מאפשרים להם טיפולים בקרבת מקום מגוריהם. חולה חדש לפעמים מסורב מטיפול אצלנו לצערי כי אין לי מספיק רופאים. המועצה המדעית קיבלה את ההסתדרות הרפואית. אנחנו רוצים שיהיו מומחים שיוכשרו ובמסגרת התמחותם יהיו מחויבים לבוא לצפון

בועז ליפשיץ חולה פרקינסון טען כי בעיה נוספת נגרמת מכיוון שלקופות החולים אין תשתית בסיסית של התמחויות להפרעות תנועה. “בגלל זה מפנים אותנו באופן אוטומטי לבתי החולים. התשתית צריכה להתחיל עוד קודם לכן בקופת החולים. זה שירות שחובה שיהיה בקופות החולים. צריך מעטפת של פיזיותרפיה, סיעוד, עובדת סוציאלית וקופות החולים מקשות עלינו ושולחות אותנו לתורים של למעלה מחצי שנה בתל השומר. אם בטעות הפסדתי את התור שלי אז אני אחכה עוד חצי שנה”.

ד”ר שירלי רחל אליאס עוזרת רפואית לראש מנהל רפואה במשרד הבריאות: “הכשרה של מומחים להפרעות תנועה היא לא התמחות והיא לא מצריכה רישיון. מדובר בהשתלמות שהיא תת התמחות. כיום הנוירולוגים המומחים צריכים לטוס לחו”ל להשתלמות ואז חוזרים. תוך מספר חודשים יושלם מהלך של ההסתדרות הרפואית בישראל עם המועצה המדעית שיפעילו השתלמות כזאת בארץ. היא בשלבים סופיים ותוך כמה חודשים רופאים מהפריפריה יוכלו להשתלם בתחום ואז לחזור לצפון ולהקים מרפאות תנועה. אנחנו רוצים לתת מענקים מיוחדים אבל אנחנו לא יכולים להכריח רופאים איפה לעבוד”.