פסיכיאטריה

פעילויות לשיפור תפקוד מוחי מלוות בסיכון מופחת לדמנציה (JAMA Psychiatry)

השתתפות פעילה בפעילויות אינלקטואליות לוותה בסיכון מופחת להתפתחות דמנציה בשלב מאוחר יותר, כך עולה מתוצאות מחקר תצפיתי בקרב מבוגרים בסין, אשר היו במעקב לאורך שבע שנים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דמנציה הינה בעיה בריאותית עולמית וכיום יש דגש רב על אמצעים למניעת או דחיית הופעה קלינית של דמנציה. במחקר הנוכחי הם התמקדו בפעילויות אינטלקטואליות כגורם סיכון אפשרי, ללא תלות באורחות חיים ומשתנים אחרים הנוגעים למצב הבריאותי, דוגמת פעילות גופנית, עישון והרגלי תזונה.

מדגם המחקר כלל מבוגרים סיניים, מעל גיל 65 (גיל חציוני של 74 שנים בתחילת המחקר), שהתגוררו בקהילה ולא סבלו מדמנציה. החוקרים אספו נתונים אודות 15,582 משתתפים מהונג קונג תחילה שנבחנו ב-2005 והיו במעקב עד 2012.

אבחנת דמנציה נקבעה ע”י פסיכיאטר-גריאטר על-בסיס קריטריוני ICD-10 או מדד Clinical Dementia Rating של 1-3 נקודות.  הערכות מצב רפואי בתחילת המחקר ולאורך המעקב כללו שימוש בשאלון אחיות במטרה לקבוע את תדירות וסוג הפעילות בשעות הפנאי בה עסקו המשתתפים בחודש האחרון.

למרות שמרבית המשתתפים במחקר דיווחו על השתתפות בפעילויות פנאי על-בסיס יומי, מבין 14,233 המשתתפים שלא פיתחו דמנציה, 67% דיווחו על השתתפות יומית בפעילויות אינטלקטואליות, בהשוואה ל-51% מהמשתתפים שהמשיכו ופיתחו דמנציה.

החוקרים מדווחים כי הסיכויים להתפתחות דמנציה היו נמוכים יותר משמעותית בקרב אלו שלקחו חלק בפעילויות אינלקטואליות על-בסיס יומיומי, דוגמת קריאה או משחקי קלפים (יחס סיכויים של 0.71). הקשר נותר גם לאחר תקנון למשתתפים שפיתחו דמנציה תוך שנה עד שלוש שנים מתחילת המחקר.

החוקרים לא זיהו קשר בין פעילויות חברתיות או תחביבים ובין הסיכון לדמנציה. הם מציינים כי לאור שיעור ההשתתפות הגבוה בפעילויות חברתיות ותחביבים במדגם זה, ייתכן כי אפקט תקרה ממסך את הקשר עם הסיכון לדמנציה.

עם זאת, ממצאים אלו מעידים כי בחירת סוג הפעילות הנכון עשוי להיות חשוב יותר במניעת דמנציה מביצוע פעילויות לא-אינטלקטואליות.

JAMA Psychiatry 2018

לידיעה ב-MedPage Today

הערת מערכת:

בהקשר למאמר זה בו חיפשו אחר דרכים להפחתת הסיכון להתפתחות דמנציה, הנכם מוזמנים לעיין בתחקיר שערכנו בנושא דמנציה

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה