במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Oncology Practice מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, המבוסס על ראיונות עם 17 אונקולוגים, שנועד להבין מדוע אונקולוגים מתקשים לסרב לטיפול כימותרפי בחולים הנוטים למות.
החוקרים השלימו ראיונות עם 17 אונקולוגים, שהוקלטו ותומללו. התמלילים קודדו ונותחו במטרה לזהות ולנתח דפוסי פעולה בקבלת החלטות אודות מתן טיפול כימותרפי בשלב מאוחר של המחלה.
מהתוצאות עולה כי גורמים קליניים זוכים לעדיפות בכל הנוגע להחלטות על טיפול כימותרפי בשלב מאוחר, בנוכחות אפשרויות טיפול ברורות. כאשר הגורמים הקליניים אינם חד-משמעיים, הרגש הופך לגורם שקט בעל השפעה רבה. אונקולוגים סבורים כי טיפול כימותרפי בשלב מאוחר הינה גישה מותאמת לחולה והשימוש בטיפול זה נעשה להקלה על מצוקה רגשית ושמירה על תקוות החולה, כאשר לא צפויה תועלת גופנית. אונקולוגים חווים אתגרים ייחודיים וקשים בטיפול בחולים הנוטים למות, כולל תקשורת סוחטת רגשית, אחריות אדירה לחיים/מוות, מגבלות יכולת הריפוי וחוסר ודאות בכל הנוגע לפרוגנוזה. אתגרים אלו זוכים להקלה מסוימת בעקבות הצעת טיפול כימותרפי בשלב מאוחר של המחלה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי החלטות טיפול אופטימאלי בחולים הנוטים למות דורשות התערבויות תומכות ושינוי מערכתי.
J Oncol Pract. 2016;12(12):e1006-e1015
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!