פסיכיאטריה

הופעת ממאירות בגיל מבוגר עשויה אינה שוללת סיכון משפחתי (BMJ)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת BMJ מדווחים חוקרים כי קיים סיכון משפחתי למחלות מאירות, גם במקרים בהם האבחנה של הממאירות נקבעת בגיל מבוגר מאוד.

החוקרים מצאו כי הסיכון המשפחתי הגדול ביותר הוא בצאצאים להורים שאובחנו עם מחלות ממאירות בגיל מוקדם. עם זאת, הם מצאו כי הסיכון המשפחתי עלה משמעותית בממאירויות רבות גם כאשר ההורים אובחנו בגילאים מבוגרים מאוד, כמו בגילאי 70-79 שנים, או אף בגילאי 80-89 שנים, כולל ממאירויות של המעי הגס והרקטום, ממאירויות של הריאה, שד, ערמונית, שלפוחית שתן, מלנומה או סרטני עור מסוג SCC וגם לימפומה שאינה הודג’קין.

כאשר הורים אובחנו בגיל מבוגר עוד יותר (90 שנים ומעלה), עדיין חלה עליה משמעותית בסיכון להתפתחות ממאירויות מסוג SCC של העור (יחס סיכון של 1.9); ממאירויות של המעי הגס והרקטום (יחס סיכון של 1.6) וממאירויות של השד (יחס סיכון של 1.3) ושל הערמונית (יחס סיכון של 1.3).

המחקר מספר מידע חדשני ושימושי לייעוץ קליני וגנטיקה של מחלות ממאירות, והחוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים להבנה טובה יותר של הערפלנים דוגמת השמנה, צריכת אלכוהול ועישון.

החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Swedish Family-Cancer Database (מעודכן לשנת 2010), שכלל מידע אודות למעלה מ-12.2 מיליון אנשים ולמעלה מ-1.1 מיליון מקרים של גידולים ראשוניים ראשונים, והגבילו את התוצאות לאתרים עם לפחות 50 מקרים בצאצאים שאובחנו עם ממאירות בגילאי 80 ומעלה.

35-81% מהממאירויות המשפחתיות אובחנו לאחר גיל 69 שנים: סרטן מעי גס ורקטום ב-59%; סרטן ריאה ב-56%; סרטן שד ב-41%; סרטן ערמונית ב-75%; סרטן שלפוחית שתן ב-62%; סרטן עור ב-81%; מלנומה ב-35% ולימפומה שאינה הודג’קין ב-54%.

בסה”כ, הסיכון המשפחתי הגדול ביותר תועד במשתתפים להורים שאובחנו עם ממאירויות בגיל צעיר. אך גם כאשר ההורים אובחנו בגיל מבוגר (70 והלאה), הסיכון לממאירות בילד היה גבוה יותר משמעותית, בהשוואה לאלו שהוריהם לא אובחנו עם אותה ממאירות.

באשר להיארעות ממאירות בצאצא, החוקרים לא זיהו סיכון משפחתי משמעותי בצאצאים שאובחנו בגילאי 60-76 שנים שהוריהם אובחנו בגיל צעיר יותר. באוכלוסיה זו, לאף אחד מהחולים עם ממאירות של המעי הגס והרקטום, שלפוחית השתן, העור ולימפומה שאינה הודג’קין ומלנומה לא היה הורה שאובחן עם המחלה בגיל צעיר (מתחת ל-40).

כמו כן, לא זוהתה עליה משמעותית בסיכון לממאירויות מסוגים שונים בצאצאים שאובחנו בגיל מבוגר (60-76 שנים) שהוריהם אובחנו בגיל צעיר (מתחת ל-50 שנים). החריג היחיד היה ממאירות של השד.

החוקרים כותבים כי אבחנה של ממאירות בהורה מבוגר מאוד עשויה לשמש כגורם מנבא לסיכון גבוה יותר להופעת אותה ממאירות בצאצא, וכך הצאצא יכול להרוויח מהכרת הסיכון ע”י הימנעות מגורמי סיכון הפיכים לאותה ממאירות ספציפית (דוגמת עישון) ולשקול אמצעי מניעה.

BMJ. 2012;345:e8076

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בדיקת PSMA PET-CT עדיפה על MRI להערכת שלב המחלה בחולים עם סרטן ערמונית (JAMA Oncol)

    בדיקת PSMA PET-CT עדיפה על MRI להערכת שלב המחלה בחולים עם סרטן ערמונית (JAMA Oncol)

    בדיקת PSMA-1007 PET/CT (או Fluorine-18 Prostate-Specific Membrane Antigen) טובה יותר מבדיקת MRI להערכת שלב המחלה בחולים המופנים לניתוח בשל סרטן ערמונית בדרגה סיכון בינונית או גבוהה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בדיקת PSMA PET-CT מבוססת על אפיניות גבוהה של PSMA, עם רזולוציה גבוהה יותר וזמן […]

  • החשיבות הפרוגנוסטית של כאבי עצמות בגברים עם סרטן ערמונית גרורתי (JAMA Netw Open)

    החשיבות הפרוגנוסטית של כאבי עצמות בגברים עם סרטן ערמונית גרורתי (JAMA Netw Open)

    בגברים עם סרטן ערמונית גרורתי ורגיש להורמונים עם כאב גרמי בעת האבחנה תועדו שיעורי הישרדות נמוכים יותר משמעותית, בהשוואה לאלו ללא כאבי עצמות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סרטן ערמונית לעיתים קרובות שולח גרורות לעצמות, עם התפתחות כאב וירידה באיכות החיים של החולים. בעוד שהקשר […]

  • מינון מופחת של Edoxaban מפחית סיכון לדימום בקשישים עם פרפור פרוזדורים (JAMA Cardiology)

    מינון מופחת של Edoxaban מפחית סיכון לדימום בקשישים עם פרפור פרוזדורים (JAMA Cardiology)

    הפחתת מינון Edoxaban ל-30 מ”ג בחולים בגילאי 80 שנים ומעלה עם פרפור פרוזדורים עשוי להפחית את הסיכון לאירועי דמם מג’ורי, ללא עליה בסיכון לאירועים איסכמיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology. החוקרים השלימו מחקר כפל-סמיות שכלל 21,105 חולים עם פרפור פרוזדורים. בניתוח המשני נכללו קרוב ל-3,000 מבוגרים בגילאי 80 שנים ומעלה, […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי העניק מעמד סקירה מועדפת ל- Crinecerfont לטיפול בהיפרפלזיה מולדת של האדרנל (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי העניק מעמד סקירה מועדפת ל- Crinecerfont לטיפול בהיפרפלזיה מולדת של האדרנל (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) העניק מעמד סקירה מועדפת (Priority Review) לבחינת שתי בקשות להערכת Crinecerfont לטיפול במקרים של היפרפלזיה מולדת של האדרנל (Congenital Adrenal Hyperplasia). הטיפול ב- Crinecerfont קיבל בעבר מעמד של תרופה יתומה ממנהל המזון והתרופות האמריקאי במרץ 2019. מנתונים משני מחקרים שפורסמו בעבר עולה כי Crinecerfont, תכשיר סלקטיבי המכוון […]

  • בדיקות סקר ממוקדות לסרטן לבלב עשויות לשפר את שיעורי ההישרדות באוכלוסייה זו (JAMA Oncol)

    בדיקות סקר ממוקדות לסרטן לבלב עשויות לשפר את שיעורי ההישרדות באוכלוסייה זו (JAMA Oncol)

    מעקב אחר מטופלים בסיכון גבוה עשוי לסייע בזיהוי אדנוקרצינומה של צינוריות הלבלב בשלב מוקדם יותר, כאשר הגידול קטן יותר וקל יותר לטיפול עם סיכויי הישרדות גבוהים יותר באוכלוסייה זו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אדנוקרצינומה של הלבלב מלווה בשיעורי הישרדות נמוכים לאחר חמש שנים ולעיתים קרובות […]

  • האם להכחדה של הליקובקטר פילורי השפעה על הסיכון לסרטן הוושט? (Gastroenterology)

    האם להכחדה של הליקובקטר פילורי השפעה על הסיכון לסרטן הוושט? (Gastroenterology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הכחדת הליקובקטר פילורי אינה מלווה בעליה בשיעורי היארעות ממאירות של הוושט. החוקרים אספו נתונים אודות כלל החולים שעברו טיפול להכחדת הליקובקטר פילורי בפינלנד, דנמרק, איסלנד, נורבגיה ושבדיה בין השנים 1995 עד 2019. המאגר כלל 661,987 משתתפים עם למעלה מחמש מיליון-שנות לאחר […]

  • השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי טיפול ב- Sacituzumab Govitecan עשוי לשפר את ההישרדות הכוללת לעומת Docetaxel בחולים עם סרטן ריאות גרורתי מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם התקדמות לאחר טיפול קודם. מחקר EVOKE-01 הינו מחקר בשלב III, בתווית-פתוחה, להערכת Sacituzumab Govitecan לעומת טיפול ב-Docetaxel בחולים עם NSCLC […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה