פסיכיאטריה

הנחיות לטיפול בפעילות-יתר של שלפוחית השתן (J Uro)

ה-American Urological Association וה-Society of Urodynamics, Female Pelvic and Urogenital Reconstruction פרסמו הנחיות קליניות חדשות לאבחנה וטיפול בפעילות-יתר לא-נוירוגנית של שלפוחית השתן, שפורסמו בכתב העת Journal of Urology.

מדובר בפאנל שכלל 11 מומחים והתכנס מטעם ה-AUA וה-SUFU. ההנחיות מבוססות על סקירה סיסטמית ואיסוף נתונים מטעם ה-Agency for Healthcare Research and Quality.

הגישה לאבחנה:

אנמנזה מקיפה, בדיקה גופנית ובדיקת שתן מומלצים באופן שגרתי. במידת הצורך, תרבית שתן ו/או הערכת שארית שתן לאחר התרוקנות, כמו גם איסוף יומי שתן ו/או שאלוני תסמינים. בדיקות אורודינאמיות, ציסטוסקופיה ובדיקות אולטרה-סאונד של הכליות והשלפוחית אינן נדרשות בבירור הראשוני בחולים ללא-סיבוכים, ויש לשמור אפשרויות אלו למקרים מסובכים או עמידים. ציטולוגיה של השתן אינה מומלצת בהעדר המטוריה, כאשר החולה מגיב לטיפול.

טיפול:

חלק מהחולים והמטפלים עשויים לבחור לא לקבל כל טיפול. ראשית יש להציע טיפולים התנהגותיים (דוגמת אימוני שלפוחית, גישות לשליטה בשלפוחית, אימון שרירי רצפת האגן וטיפול בנוזלים) והדרכה. נתונים מוגבלים תומכים בהתחלת טיפול אנטי-מוסקריני עם טיפול התנהגותי.

טיפול קו-שני תרופות אנטי-מוסקריניות

יש להציע תרופות אנטי-מוסקריניות כטיפול קו-שני. במידת האפשר, ישנה העדפה לתכשירים בשחרור ממושך על-פני תכשירים בשחרור-מיידי, להגבלת תופעות של יובש בפה. טיפול במדבקה או בג’ל Oxybutynin עשוי לסייע גם כן. אין לטפל בתרופות אנטי-מוסקריניות בחולים עם גלאוקומה צרת-זווית ללא אישור של רופא העיניים המטפל. יש לנקוט משנה זהירות במתן הטיפול בחולים עם הפרעה בהתרוקנות קיבה, או אלו אם היסטוריה של אצירת שתן.

יש לנסות ולטפל בעצירות ויובש בפה לפני הפסקת הטיפול התרופתי בשל תופעות לוואי.

יש להיזהר במתן הטיפול לחולים תשושים או אלו הנוטלים תרופות אחרות בעלות תכונות אנטי-כולינרגיות.

בחולים ללא תגובה לטיפול התנהגותי ותרופתי נדרשת הערכה של מומחה, במידה וברצונם לקבל טיפול נוסף.

טיפול קו-שלישי

טיפולים המאושרים ע”י ה-FDA

ניתן להציע Sacral Neuromodulation כטיפול קו-שלישי לחולים מתאימים עם תסמינים חמורים ועמידים של פעילות יתר של שלפוחית השתן או לחולים שאינם מתאימים לטיול קו-שני ומעוניינים לעבור פרוצדורה ניתוחית.

טיפול מאושר נוסף הנתמך ע”י הפאנל כטיפול קו-שלישי הוא PTNS (Peripheral Tibial Nerve Stimulation) באמצעות מחט  אקופונקטורה, לאחר שהוכח כי עשוי להועיל לחולים עם אי-נקיטת שתן בחומרה בינונית ותכיפות במתן שתן, המסכימים לפרוטוקול הטיפול.

טיפולים שאינם מאושרים ע”י ה-FDA

ניתן להציע זריקה של Onabotulinumtoxin A לתוך שריר הדטרוזר לחולים מתאימים, שלא הגיבו לטיפולים מקו-ראשון ומקו-שני, לאחר הסבר מתאים. חשובכי החולה יוכל לשוב להערכות שארית שתן לאחר התרוקנות ויסכים לצנתורים עצמיים, במידת הצורך.

טיפולים נוספים

למעט  כמוצא אחרון, קטטר שתן קבוע אינו מומלץ לטיפול בתסמיני פעילות יתר של שלפוחית השתן, בשל המאזן השלילי של יחס סיכון-תועלת.

מעקב

על החולים להיות במעקב של הרופא להערכת היענות, יעילות, תופעות לוואי ואפשרות למתן טיפולים חלופיים.

פאנל המומחים מכיר בצורך במחקרים נוספים בנושא פעילות-יתר של שלפוחית השתן, כולל נתונים אפידמיולוגיים, מחקרים בסיסיים ומחקרים קליניים.

J Urol. Published online October 23, 2012

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה