פסיכיאטריה

הערכת התועלת של טיפול הורמונאלי חליפי במניעת מחלות כרוניות (Annals of Internal Medicine)

בסקירה חדשה שפורסמה בכתב העת Annals of Internal Medicine ביקשו החוקרים לסקור את העדויות בנוגע לתועלת של טיפול הורמונאלי בהפחתת הסיכון למחלות כרוניות וסיבוכים, במטרה לעדכן את המלצות ה-USPSTF (US Preventive Service Task Force).

הסקירה כללה נתונים מתשעה מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, להערכת טיפול הורמונאלי חליפי, שפורסמו בשפה האנגלית משנת 2002 ובחנו את המניעה הראשונית של מחלות כרוניות.

מהתוצאות עולה כי שילוב אסטרוגן עם פרוגסטין הפחית את שיעור השברים (פחות 46 ל-10,000 שנות-אישה), והביא לעליה בשיעורי סרטן שד פולשני (עליה של 8 ל-10,000 שנות-אישה), דיכאון (עליה של 9 ל-10,000 שנות אישה), פקקת ורידים עמוקים (עליה של 12 ל-10,000 שנות-אישה), תסחיף ריאתי (עליה של 20 ל-10,000 שנות-אישה), דמנציה (עליה של 22 ל-10,000 אישה) ואי-נקיטת שתן (עליה של 872 מקרים ל-10,000 שנות-אישה).

טיפול באסטרוגן בלבד הפחית את שיעור השברים (ירידה של 56 ל-10,000 שנות-אישה) והיארעות סרטן שד פולשני (ירידה של 8 ל-10,000 שנות-אישה) ותמותה (ירידה של 2 מקרים ל-10,000 שנות-אישה) ועליה בשיעורי השבץ המוחי (עליה של 11 ל-10,000 שנות-אישה), פקקת ורידים עמוקים (עליה של 7 ל-10,000 שנות-אישה), מחלה של כיס המרה (עליה של 33 ל-10,000 שנות אישה) ואי-נקיטת שתן (עליה של 1271 ל-10,000 שנות-אישה). התוצאות לא היו שונות באופן עקבי לפי הגיל או מחלות רקע.

החוקרים מציינים מספר מגבלות של המחקר, אך מסכמים וכותבים כי שילוב אסטרוגן עם פרוגסטין ואסטרוגן לבדו מפחיתים את הסיכון לשברים, אך מעלים את הסיכון לשבץ מוחי, אירועים תרומבואמבוליים, מחלות של כיס המרה ואי-נקיטת שתן. בנוסף, שילוב אסטרוגן עם פרוגסטין הביא לעליה בסיכון לסרטן שד וככל הנראה בסיכון לדמנציה, בעוד שאסטרוגן לבדו הפחית את הסיכון לסרטן שד.

Annals of Internal Medicine

לידיעה ב-NELM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה