מתוצאות מחקר חדש שהוצגו בכנס השנתי ה-27 מטעם ה-Alzheimer’s Disease International עולה כי ניתן לזהות חלבוני ביתא-עמילואיד במוח של ביקורות בריאות טרם הופעת סמנים לסיכון עתידי לליקוי קוגניטיבי ומחלת אלצהיימר.
במחקר AIBL (Australian Imaging Biomarkers and Lifestyle) בחנו החוקרים את ההדמיות המוחיות להדגמת חלבוני עמילואיד, סמנים בדם וגורמים הקשורים באורחות חיים, במסגרת האבחנה והמניעה של מחלת אלצהיימר מוקדמת.
הממצאים תומכים בקשר בין הצטברות חלבוני עמילואיד במוח ובין התפתחות עתידית של ליקוי קוגניטיבי. החוקרים ממליצים להמשיך במעקב ארוך טווח אחר החולים, אך כבר עתה ניתן לראות קורלציה בין ההידרדרות לאחר שלוש שנים במבחני הזיכרון ובין כמות העמילואיד הבסיסית במוח באנשים בריאים.
במסגרת המחקר עקבו החוקרים אחר מאפיינים קליניים וקוגניטיביים, סמנים בדם, בדיקות הדמיה וגורמים הקשורים באורחות חיים , והחולים עברו בדיקות מעקב כל 18 חודשים. סך כולל של 278 משתתפים (רבע בין 1112 המשתתפים במחקר) עברו בדיקת PET (Positron Emission Tomography) עם PiB (Pittsburgh compound B) ו-278 עברו בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית לזיהוי אלו עם גידולים מוחיים או אירועים מוחיים.
החוקרים מצאו קורלציה בין נטל העמילואיד בתחילת המחקר ובין ההידרדרות בזיכרון במהלך שלוש שנים באנשים בריאים. הליקוי בזיכרון הינו לרוב התסמין הראשון שניתן לזהות בחולים עם מחלת אלצהיימר.
כאשר בוחנים את האפשרות לנבא כי אדם בריא יתקדם לליקוי קוגניטיבי קל או מחלת אלצהיימר במהלך שלוש שנים, אזי 7% מהחולים עם בדיקת PiB שלילית (ללא חלבוני עמילואיד) בתחילת המחקר התקדמו לליקוי קוגניטיבי קל או מחלת אלצהיימר לאחר שלוש שנים, בעוד ש-66 מאלו עם בדיקה חיובית התקדמו להפרעות הקוגניטיביות האמורות.
באשר להתקדמות מליקוי קוגניטיבי קל בתחילת המחקר לדמנציה, אזי מבין 34 מבין החולים עם בדיקת PiB שלילית בתחילת המחקר, עשרה פיתחו מחלת אלצהיימר, 17% פיתחו דמנציה מסוג אחר ו-73% לא פיתחו דמנציה.
מהמחקר עולה כי במידה ואין עדות לחלבוני עמילואיד עם ליקוי קוגניטיבי קל, אזי במהלך שלוש שנים יש סיכוי של 1:10 להתפתחות מחלת אלצהיימר. אנשים אלו עשויים לפתח דמנציה פרונטאלית או דמנציה עם גופיפי לואי, לכן ליקוי קוגניטיבי קל עשוי להעיד כי ישנה הפרעה קוגניטיבית כלשהי, אך מאחר שבדיקת PiB שלילית, לרוב לא היה מדובר במחלת אלצהיימר. לכן, 90% מהחולים בקבוצה זו לא פיתחו מחלת אלצהיימר.
החוקרים מציינים ממצאים נוספים העולים ממחקר AIBL, כולל הקשר בין רמת הפעילות הגופנית והליקוי הקוגניטיבי. מהנתונים עולה כי פעילות גופנית אינטנסיבית מלווה בתפקוד טוב יותר של הזיכרון. בנוסף, מהמחקר עולה כי ההיפוקמפוס , האזור האחראי על הזיכרון במוח, קטן יותר בחולים שעסקו פחות בפעילות גופנית, וגדול יותר באלו שהקפידו יותר על פעילות גופנית. הם מדגישים כי דרושים מחקרים נוספים בסוגיה זו.
מתוך הכנס השנתי ה-27 מטעם ה-Alzheimer’s Disease International
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!