ממחקר חדש עולה כי נוגדי-דיכאון הם בטוחים ויעילים לשימוש בחולים עם דיכאון ומחלות רקע רפואיות, בדומה להשפעתם בחולים עם דיכאון בלבד. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Annals of Family Medicine.
מהמחקר הרב-מרכזי, אקראי עולה עוד כי טיפול מונותרפי ב-SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) היה יעיל כטיפול נוגד-דיכאון משולב בחולים עם מחלות רקע רפואיות ודיכאון מג’ורי.
במסגרת המחקר השוו החוקרים את התועלת של טיפול מונותרפי בתרופות ממשפחת SSRI (Escitalopram עם פלסבו) עם שני שילובים של נוגדי-דיכאון (Escitalopram עם Bupropion-SR ו-Venlafaxine XR עם Mirtazapine) בחולים עם הישנות דיכאון מג’ורי ללא פסיכוזה.
מדגם המחקר כלל 665 משתתפים בגילאי 18-74 שנים, 335 מהם קיבלו טיפול כנגד לפחות מחלת רקע רפואית אחת. המשתתפים חולקו באקראי לאחת משלוש קבוצות המחקר.
כל המשתתפים לא היו מודעים לטיפול שניתן להם. המחקר כלל 12 שבועות טיפול אקוטי ו-16 שבועות טיפול מעקב. היעד העיקרי היה חומרת תסמיני דיכאון, כפי שנקבע על-פי 16-item Quick Inventory of Depressive SymptomatologySelf Report. יעדים משניים כללו את סבילות הטיפול.
בתום המחקר, 49.5% מהחולים דיווחו כי לא סבלו ממחלות רקע רפואיות, 23.8% דיווחו על מחלה אחת, 14.8% דיווחו על שתי מחלות ו-11.9% דיווחו על שלוש מחלות רקע. בחולים עם שלוש מחלות רק, או יותר, נרשם ליקוי סוציאלי ותעסוקתי חמור יותר; באלו עם שתי מחלות רקע ומעלה, אירוע הדיכאון הנוכחי היה ארוך יותר משמעותית. ההיארעות של דיכאון כרוני עלתה עם עליה במספר מחלות הרקע.
חולים עם מחלות רפואיות היו מבוגרים יותר בעת הופעת דיכאון. בהתאם, מסבירים החוקרים, ייתכן כי הדבר נובע כתוצאה מכך שעם הגיל, הנטל של מחלות הרקע מעלה את הנטייה להתפתחות דיכאון.
מהמחקר עולה עוד כי משתתפים עם רמת השכלה גבוהה יותר סבלו ממספר נמוך יותר של מחלות רפואיות.
החוקרים לא מצאו הבדלים משמעותיים בתוצאות הטיפולים כנגד דיכאון מג’ורי, בהתאם למספר מחלות הרקע הרפואיות. מהתוצאות עולה כי אין הבדלים משמעותיים בחומרת התסמינים או בסבילות הטיפול בין קבוצות עם מספר שונה של מחלות רקע.
עם הוספת מחלת רקע נוספת נרשמה ירידה קלה בשיעורי התגובה וההפוגה, אך לא מדובר היה בירידה משמעותית.
מהמחקר עולה כי אין הבדלים משמעותיים בתוצאות בין טיפול מונותרפי בנוגדי-דיכאון ובין טיפולים משולבים בנוגדי-דיכאון, ללא קשר תלות במספר מחלות הרקע. לא נמצא הבדל משמעותי בין שלושת הטיפולים, בכל הנוגע ליעילות או סבילות הטיפול. החוקרים ציפו למצוא כי טיפול תרופתי משולב יהיה טוב יותר מטיפול מונותרפי, מאחר שמשפיע על דופמין, נוראפינפרין וסרטונין (שלושת הנוירוטרנסמיטורים העיקריים), אך גילו כי לא כך הדבר.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!