מחקר חדש שפורסם במהדורת אוקטובר של The Psychiatrist מאשר כי תרופות נגד דמנציה עשויות לדחות בשנה אחת את ההעברה של החולים למרכזים סיעודיים. החוקרים מודים כי לא מדובר בממצאים חדשים, אך זהו המחקר הראשון שתמך בנושא ולא מומן ע”י חברת תרופות.
במסגרת המחקר החוקרים ערכו השוואה בין 127 חולים שקיבלו מרשם לטיול במעכבי כולין-אסטרז בשנת 2006 ובין 212 משתתפים שלא קיבלו את הטיפול, במטרה להעריך אם אושפזו במוסד או נותרו בביתם במהלך תקופה של ארבע שנים.
כל המשתתפים היו במעקב במרפאה שסיפקה שירותי פסיכיאטריה לקשישים. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 82 שנים; 219 היו נשים (65%) ו-120 (35%) היו גברים.
מעכב כולין-אסטרז הנפוץ ביותר בשימוש היה Donepezil, שניתן ל-74% מהחולים, ולאחריה Galantamine שניתנה ל-14% ו-Rivastigmine שניתנה ל-8%. 4% מהחולים טופלו ב-Memantine בשילוב עם מעכב כולין-אסטרז.
אבחנה של מחלת אלצהיימר נקבעה ב-56% מהחולים, 34% אובחנו עם דמנציה שנבעה ככל הנראה משילוב עם מחלת אלצהיימר, ויתר 10% אובחנו עם דמנציה על-רקע מחלת פרקינסון, Lewy Body Dementia וסוגי דמנציה אחרים.
בנוסף, חולים שלא קיבלו מרשם לטיפול במעכבי כולין-אסטרז אובחנו עם Senile Dementia מסוג אלצהיימר, הופעה מוקדמת של דמנציה ודמנציה על-רקע אתיולוגיה משולבת.
ההישרדות הממוצעת מהביקור הראשון במרפאה עמד על 33 חודשים, וממוצע ההישרדות במוסד עמד על 18 חודשים.
החוקרים מדווחים כי במהלך 30 החודשים הראשונים למעקב, בקרב מטופלים במעכבי כולין-אסטרז הייתה דחייה של כשנה בהעברת החולים למוסד מתאים, בהשוואה לאלו שלא קיבלו את הטיפול התרופתי.
החוקרים מצאו גם כי מבין החולים שנותרו בביתם לאורך תקופת המחקר, חלק גדול יותר משמעותית מאלו שנטלו מעכבי כולין-אסטרז שרדו עד תום תקופת המחקר, בהשוואה לאלו שלא נטלו את הטיפול (יחס סיכויים של 1.9, P<0.01).
קשר דומה זוהה בקרב חולים שהועברו למרכז סיעודי במהלך תקופת המחקר, אך ללא מובהקות סטטיסטית (יחס סיכויים של 1.5, p=0.07). לאחר 40 חודשים, הסבירות להעברה למרכז סיעודי הייתה דומה בשתי הקבוצות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!