סקירה קלינית שהתפרסמה בגיליון האחרון של ה-NEJM מציגה המלצות לטיפול, בעיקר לטווח הקצר , במבוגר אשר היה קורבן לתקיפה מינית.  תקיפה מינית הוא מונח רחב שכולל אונס, נגיעות בכפייה באברי מין, מעורבות לא רצונית בפורנוגרפיה ועוד. אנשים הנמצאים בסיכון מוגבר לתקיפה מינית כוללים מוגבלים מבחינה מנטלית או גופנית, אנשים חסרי ביית, הומוסקסואלים או לסביות, ביסקסואלים, אנשים שביצעו החלפת מין, אלכהולוסטים או צרכני סמים, סטודנטים ואנשים מתחת לגיל 24 …

בין 13%-39% מהנשים ו-3% מהגברים ייחשפו לאורך חייהם לתקיפה מינית, כותבים מחברי הסקירה על בסיס סקרים שנעשו ופורסמו בספרות, אך להערכתם השיעורים האמיתיים גבוהים מכיוון שהסקרים אינם כוללים לרוב חסרי ביית, חוסים במוסדות וכד’. כמו כן כשליש מקורבנות התקיפה אינם מדווחים לרופא המטפל או לגורמי חוק.

בין ההמלצות לטיפול מציינים המחברים:

• יש לבצע ראשית בדיקה גופנית לאיתור פציעות טראומטיות אקוטיות, בעיקר לאחר אונס שיש לבצע לאחריו בדיקות פנימיות באברי המין. מומלצת גם בדיקת קולונסקופיה וצביעת toluidine blue 


• יש לתת טיפול מניעתי לזיהומים העוברים במגע מיני ודחיית הריון


• במידה והמטופלת קיבלה סמים בכדי לשלול יכולת התנגדות, יש לבצע בדיקה טוקסיקולוגית


• הרופא התורן במיון צריך לתאם טיפול שבו תקבל המטופלת גם תמיכה נפשית, יועץ לקורבנות אונס או עובד/ת סוציאלי/ת, ואחות מוסמכת לבדיקה תקיפה מינית במידה ואפשר


• איסוף עדויות צריך להיות מוצע בהתאם לפרוטוקול הנהוג במדינה אשר רצוי שיבוצע ע”י אחות בוחנת תקיפה מינית. איסוף עדויות מקובל להיות מוצע גם אם המטופלת אינה מעוניינת לדווח על המקרה למשטרה.


• במידה והמטופלת מחליטה לדווח על התקיפה, הצוות הרפואי צריך להציע לה עזרה ביצירת התקשורת מול המשטרה.


• השיחרור מהטיפול חייב להיות מבוקר ויש להקפיד על המשך מעקב רפואי ותמיכה פסיכולוגית.


• הסקירה מציגה גם המלצות פרטניות למניעת זיהומים והריון. אלו כוללים ceftriaxone או cefixime או azithromycin לזיבה.


• למניעת כלמידיה מומלץ אזיתרומיצין או דוקסילין


• למניעת bacterial vaginosis מומלץ Metronidazole


• במידה ולקורבן אין חיסון נגד הפטיטיס B יש לתת מינון ראשון של החיסון, ולאחד 1-2 חודשים את המנה השנייה, והשלישית לאחר 4-6 חודשים.


• למניעת איידס, מומלץ טיפול משולב עם tenofovir ביחד עם emtricitabine או עם lamivudine ביחד עם zidovudine


•  למניעת הריון מומלץ levonorgestrel או Plan B .


• יש לשקול גם מתן חיסון טטנוס

ההמלצות מבוססות על ההנחיות שהוצאו ע”י משרד המישפטים, הקולג’ האמריקאי לרפואה דחופה, וה-WHO .

המחברים מציינים שתפקיד הפסיכותרפיה להפחתת הטראומה של האונס אינו ברור, ויש מידע מוגבל לגבי התועלת של מתן טיפול קוגנטיבי התנהגותי מוקדם הכולל חינוך המטופלת באשר לתגובה הנורמלית לתקיפה, אימוני הרפייה, ועוד.

N Engl J Med. 2011;365:834-841.