נראה שהפתגם הותיק “צחוק יפה לבריאות” מקבל כעת עדויות קליניות…בכנס החברה האירופאית לקרדיולוגיה (ESC) המתקיים כעת בפריס הוצגו מס’ עבודות מחקר שהראו כי לצחוק, חשיבה חיובית ולעומת זאת כעס ולחץ בעבודה השפעה משמעותית על הסיכון לפתח אירועים קרדיווסקולרים.
החוקרים שכותרת ההרצאה שלהם הייתה “Don’t worry, be happy” הסבירו שמטרת עבודתם הייתה לבחון את הקשר בין תפקוד אנדותל לבין מצב נפשי וצחוק.
במחקר הוצגו למשתתפים קטעי סרטים מעוררי צחוק כשההנחה הייתה שכאשר אדם צוחק צחוק מתגלגל הוא חש בטוב, והתחושה הזו עשוייה להשפיע על התפקוד הווסקולרי. מנגד נבחנה גם ההשפעה של סרטים קשים (למשל קטע הפתיחה של “להציל את טוראי ראיין” המפורסם), ועוד..
לאחר כל צפייה בסרט בוצעה מדידה של התפקוד האנדותלי של המשתתפים. לאחר צפייה בקטע קשה נמצאה התכווצות כלי דם בשיעור של בין 30% ל-50% לעומת התרחבות לאחר צפייה בקטעים קומיים. השינויים שנמצאו היו מהירים ומיידיים ונמשכו כשעה, למרות שחוקרים אחרים דיווחו גם על השפעת צחוק על תפקוד ווסקולרי שנמשכת עד 24 שעות. ההשפעה על כלי הדם הייתה ע”פ החוקרים דומה לזו של פעילות גופנית וטיפול בסטטינים, וכל זאת לאחר צחוק שנמשך 10-15 דקות בלבד…
שני מחקרים אחרים שהוצגו ב-ESC השבוע הציגו את השפעת הכעס והלחץ. במחקר אחד שבוצע בפינלנד נמצא שעובדי ציבור שעבדו יותר מ-3 שעות נוספות ביום היו בסיכון להופעת מחלת לב כלילית גבוה יותר בהשוואה לעובדים שלא עבדו שעות נוספות.
המחקר השני , מאיטליה, כלל 228 מטופלים עם אוטם שריר הלב שהיו במעקב במטרה להעריך את ההשפעה ארוכת הטווח של כעס על אירועים קרדיווסקולרים חוזרים. לאורך תקופת המעקב של 10 שנים, 78.5% מהמטופלים שלא אובחנו כבעלי פרופיל אישיות “עצבני” היו חופשיים מאירועי אוטם חוזרים, בעוד שרק 57.4% מבעלי האישיות ה”עצבנית” השיגו יעד זה, וההבדל נמצא כמובהק סטטיסטי.
בניתוח רב משתנים נמצא שרק כעס הפרעות הקשורות ללחץ היו גורמים מנבאים מובהקים לאירועים קרדיווסקולרים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!