פסיכיאטריה

טיפול במינונים גבוהים של אופיואידים והסיכון לתמותה (Arch Intern Med)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת 11 באפריל של Archives of Internal Medicine עולה כי בחולים המטופלים באופיואידים להקלה על כאב לא-ממאיר, קיים קשר הדוק בין המינון היומי ובין תמותה על-רקע טיפול באופיואידים, בעיקר במינונים מעל הסף המומלץ בהנחיות העדכניות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אופיואידים משמשים לעיתים קרובות לטיפול בכאב כרוני לא-ממאיר, פעמים רבות במינונים גבוהים מהמינון המומלץ לפי הקווים המנחים לטיפול. עם זאת, יחס סיכון-תועלת של טיפול באופיואידים במינון-גבוה אינו מוגדר היטב. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לאפיין את הקשר בין מינון אופיואידים ובין תמותה על-רקע טיפול באופיואידים.

מדגם המחקר כלל למעלה מ-600,000 תושבים באונטריו, קנדה, בגילאי 15-64 שנים, שקיבלו טיפול באופיואידים בין 1 באוגוסט, 1997, עד 31 בדצמבר, 2006, בשל כאב לא-ממאיר. תמותה על-רקע טיפול באופיואידים הייתה התוצא העיקרי של המחקר.

החוקרים ערכו השוואה של הסיכון לתמותה על-רקע טיפול באופיואידים בקרב חולים שקיבלו מינונים יומיים שונים של אופיואידים במסגרת מחקר מקרה-ביקורת שכלל 498 משתתפים עם מקרי תמותה על-רקע אופיואידים ו-1714 ביקורות תואמות.

בהשוואה למינון יומי נמוך של אופיואידים (פחות מ-20 מ”ג מורפין, או מקביל לו), מינון יומי ממוצע של 200 מ”ג ומעלה של מורפין או מקביל לו, לווה בעליה של פי שלוש בסיכון לתמותה על-רקע אופיואידים (יחס סיכויים של 2.88), לאחר תקנון רב-משתנים. עם מינוני ביניים של אופיואידים, העליה בסיכון לתמותה על-רקע אופיואידים עדיין הייתה משמעותית אך מעט פחות בולטת (יחס סיכויים של 1.92).

בחולים המטופלים באופיואידים עקב כאב לא-ממאיר, קיים קשר הדוק בין המינון היומי ובין תמותה על-רקע טיפול באופיואידים, בעיקר במינונים העולים על הסף המומלץ לפי הקווים המנחים.

Arch Intern Med. 2011;171:686-691

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה