במאמר חדש שפורסם בכתב העת Alzheimer’s & Dementia: The Journal of the Alzheimer’s Association הוצגו קריטריונים אבחנתיים חדשים למחלת אלצהיימר, כולל ליקוי קוגניטיבי קל (Mild Cognitive Impairment או MCI בקצרה) וקטגוריה חדשה “למטרות מחקר בלבד” של מחלת אלצהיימר פרה-קלינית.

שלוש קבוצות העבודה התכנסו מטעם ה-NIA (National Institute on Aging) ו-Alzheimer’s Association במטרה לעדכן את הקריטריונים שנקבעו בשנת 1984.

ההנחיות העדכניות מתייחסות בפרט להבדלים בין מידע עשוי לשמש ברמה הקלינית ובין זה המיועד למטרות מחקר בלבד. הן גם מבחינות בין מצבי תחלואה סמויים וגלויים.

במאמר החדש ניתנה תשומת לב מיוחדת לסמנים ביולוגיים שעשויים לסייע בממצאים הקליניים במצבים של ליקוי קל בתפקוד הקוגניטיבי ומחלת אלצהיימר, בעיקר בתנאי מחקר. למעשה, נראה כי בתחום זה חל השינוי הגדול ביותר.

דמנציה בשל מחלת אלצהיימר

האבחנה של מחלת אלצהיימר עודנה אבחנה קלינית, כאשר הרופא נדרש, בסיוע אדם נוסף (בן משפחה או המטופל עצמו) לקבוע נוכחות דמנציה.

סמנים ביולוגיים עשויים לסייע באבחנה של מחלת אלצהיימר, אך אינם הכרחיים לאבחנה; הם משמשים בעיקר למטרות מחקר לאישור אבחנה נתונה.

MCI בשל מחלת אלצהיימר

המונח MCI משמש לתיאור חולים עם תסמינים פרוגרסיביים קלים, שינויים ביכולות המנטאליות (לרוב זיכרון, אך לא תמיד) עם התקדמות במשך הזמן. מהניסיון בעשור האחרון עולה כי חלק גדול מהחולים הללו אם כי בהחלט לא כולם בסופו של דבר יתקדמו למחלת אלצהיימר.

בדומה לאבחנת מחלת אלצהיימר, למטרות קליניות, לא חל שינוי בקריטריונים האבחנתיים של MCI.

ישנם הבדלים קלים מאוד הנוגעים למקור המידע אודות נוכחות שינויים בתפקוד הקוגניטיבי ואם לשינויים אלו השפעה על היכולת התפקודית, אך בסה”כ, הקריטריונים הקליניים המתוארים דומים מאוד לאלו ששימשו בעשר השנים האחרונות.

השינוי הגדול נגע לדיון בנוגע לסמנים ביולוגיים להגדלת הודאות האבחנתית, אך כיום השימוש בסמנים אלו מומלץ רק בתנאי מחקר, מאחר שדרוש עוד מידע רב בנושא.

לקריטריונים ל-MCI משנית למחלת אלצהיימר 4 דרגות ודאות, בתלות בנוכחות ואופי סמנים ביולוגיים:

1)      חשש הנוגע לשינוי בתפקוד הקוגניטיבי – החשש עשוי לעלות מצד החולה, מכר שלו או רופא מיומן. בקריטריונים הקודמים, על החולה היה לבטא חשש בנושא שלאחר מכן יאושר ע”י מכר שלו.

2)      הפרעה בתחום קוגניטיבי אחד ומעלה על התפקוד להיות נמוך מהצפוי לאור הגיל ורמת ההשכלה של החולה, ובמידה וניתן לערוך הערכות חוזרות, נדרשת התדרדרות עם הזמן. למרות שההפרעה בתפקוד עשויה להופיע לראשונה כהפרעה בתפקוד קוגניטיבי, כולל תפקוד ניהולי, שפה, קשב או ראייה מרחבית, הפרעה בזיכרון האפיזודי מופיעה במרבית המקרים באלו המתקדמים למחלת אלצהימר.

3)      שימור יכולות תפקוד עצמאיות חולים עם MCI נזקקים לזמן ארוך יותר, הם פחות יעילים ושוגים יותר בביצוע משימות יומיומיות, דוגמת תשלום חשבונות והכנת ארוחות, אך לרוב הם שומרים על תפקוד עצמאי עם סיוע מינימאלי.

4)      אין דמנציה על השינויים להיות קלים יחסית כך שאין עדות להפרעה בתפקוד חברתי או תעסוקתי.

מחלת אלצהיימר פרה-קלינית

ישנן עדויות לפיהן התהליך הפתופיזיולוגי של מחלת אלצהיימר מתחיל שנים, ככל הנראה למעלה מעשור, לפני קביעת האבחנה של דמנציה. השלב הפרה-קליני הארוך של מחלת אלצהיימר מאפשר להתערב בשלב מוקדם עם תרופות העשויות לשנות את מהלך המחלה.

במחלות כרוניות רבות, כולל ממאירות, מחלות לב, סוכרת ואוסטאופורוזיס, ישנם גורמים המלווים בסיכון למחלה, דוגמת ערכי כולסטרול גבוהים, ונוכחותם מסייעת בהגדרת מטופלים בסיכון גבוה, אך אין הדבר מעיד כי האדם בסיכון יפתח את המחלה בוודאות. עם זאת, ברמת האוכלוסייה, בדיקות סקר וטיפול באלו עם עדות למחלה מוקדמת עשויה להפחית משמעותית את שיעורי התמותה.

המומחים מציעים סיווג למספר שלבי להגדרה טובה יתר של אלו בסיכון הגבוה ביותר להתפתחות הפרעה קלינית:

·         שלב 1 עמילואידוזיס מוחי א-תסמיני.

·         שלב 2 עמילואידוזיס עם עדות לתהליך ניווני של תאי העצבים.

·         שלב 3 עמילואידוזיס, נזק לתאי עצבים עם התדררדות עדינה בתפקוד קוגניטיבי/התנהגותי.

Alzheimers Dement. Published online April 19, 2011

לידיעה במדסקייפ