הפרעה קוגניטיבית קלה (ובאנגלית, Mild Cognitive Impairment) המאובחנת בקהילה עשויה להתקדם להפרעה חמורה בתפקוד הקוגניטיבי או דמנציה, אך נראה כי מדובר בשכיחות הרבה יותר נמוכה מכפי שדווח במחקרים קליניים.
החוקרים מדווחים כי שכיחות MCI בקהילה הרבה יותר הטרוגנית מ-MCI המטופל במרכזים ייעודיים וכי יש לנקוט במשנה זהירות כאשר מנסים להשליך את הממצאים ממחקרים קליניים על האוכלוסייה. החוקרים מוסיפים כי שכיחות MCI באוכלוסיה תלויה בהגדרה המשמשת לאבחנת הבעיה.
מדגם המחקר כלל 1982 משתתפים בגיל 65 ומעלה, לאחר אבחנת MCI על-בסיס הגדרות מספר קריטריונים מקובלים להגדרת MCI. עבור כל מקרה בחנו החוקרים את התוצאות לאחר שנת מעקב אחת. הם התמקדו בהחמרה בתפקוד הקוגניטיבי, שהוגדרה כהתקדמות לדמנציה עם CDR (Clinical Dementia Rating) של 1 ומעלה, או הפרעה קוגניטיבית חמורה. כמו כן, הם עקבו אחר סימנים לשיפור, שנקבעו לפי מדד CDR או 0 או תפקוד קוגניטיבי תקין, ויציבות, שהוגדרה בהעדר שינוי בתפקוד הקוגניטיבי או במדדי CDR.
ללא קשר להגדרות בשימוש, חלק קטן מהחולים עם MCI בקהילה התקדמו לדמנציה או הפרעה חמורה בתפקוד הקוגניטיבי. כאשר ההגדרות התבססו על הפרעה בזיכרון ובמספר תחומים קוגניטיביים, שיעור גבוה יותר של חולים התקדם ושיפור במדדי CDR היה פחות נפוץ.
החוקרים מדווחים כי לאחר מעקב של שנתיים לא תועדה החמרה בשנה השנייה באף אחד מהחולים שאובחן עם MCI בתחילת המחקר, אך עם שיפור במהלך השנה הראשונה. בקבוצת הנבדקים שנותרו יציבים במהלך השנה הראשונה, ב-0-10% חלה החמרה במהלך השנה השנייה לפי מדדי CDR, וב-0-27% חלה החמרה במדדים קוגניטיביים במהלך השנה השנייה.
לאור הממצאים, החוקרים קוראים לרופאים לא להניח כי במקרים של MCI הולים צפויים בהכרח לפתח דמנציה. ישנם חולים עם MCI בהם ייתכן שיפור בתפקוד הקוגניטיבי.
מתוך הכנס השנתי ה-26 של Alzheimer’s Disease International
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!