פסיכיאטריה

בדיקת fMRI מסייעת בניבוי הצלחת טיפולי CBT בילדים עם הפרעת חרדה (מתוך הכנס השנתי של Society for Neuroscience)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי בדיקת fMRI (Functional Magnetic Resonance Imaging) של המוח עשויה לסייע בניבוי סיכויי ההצלחה של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) בילדים עם הפרעות חרדה.

במסגרת המחקר נערכו בדיקות fMRI של האמיגדלה בילדים עם הפרעות חרדה, בזמן הצגת תמונות של פנים של מבוגרים המביעים רגשות מסוימים. מהתוצאות עולה כי בקרב ילדים שהביעו חשש בעת צפייה בתמונות של פנים שמחות שיעורי התגובה לשמונה שבועות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ללא טיפול תרופתי, היו הנמוכים ביותר. מנגד, ילדים שהביעו פחד בזמן צפיה בפנים מפוחדות הגיבו לטיפול.

לדברי החוקרים, קיים קשר הדוק בין חרדה ופחד, ולכן לאופן תגובת מרכזי הפחד במוח צפויה השפעה על ביטויי הפרעות חרדה. למרות שמחקר קדם מצא כי רבים מגיבים בפחד בתגובה לצפייה בפנים מפוחדות, הממצאים הבולטים ביותר העולים מהמחקר הם שבחולים הסובלים מהפרעות חרדה, קיימת חרדה בולטת יותר בתגובה לפנים שמחות, בהשוואה לצפייה בפנים מפוחדות.

החוקרים מאמינים כי הממצאים עשויים לסייע לרופאים בבחירת החולים בעלי סיכויי התגובה הגבוהים ביותר לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בלבד, ובאילו מקרים נדרשת תוספת טיפול, כולל טיפול תרופתי.

בשורה התחתונה, החוקרים מדגישים כי למרות שלחולים תתכן הפרעה פסיכיאטרית דומה, לעיתים הבסיס הביולוגי של ההפרעה עשוי להיות שונה מאוד. עם בדיקות הדמיה דוגמת MRI, ניתן להבין טוב יותר את הביולוגיה של ההפרעה בכל מקרה לגופו, ולהתאים יום אחד את הטיפול בהתאם לזאת.

מדגם המחקר כלל 23 ילדים (13 בנים ו-10 בנות) בגילאי 8-16 שנים, שאובחנו כסובלים מהפרעות חרדה.

לאחר שהוצגו להם 32 תמונות פנים (8 מכל סוג – תמונות של פנים שמחות, מפוחדות, כועסות וניטראליות) ותיעוד סריקות המוח לפני הטיפול, החוקרים ערכו קורלציה בין התגובות ובין תוצאות CBT.

למיטב ידיעתם, זהו המחקר הראשון בו נערך ניסיון לנבא את תוצאות CBT ללא-תלות בשיטות טיפול אחרות.

אחד ההסברים האפשריים לממצאים הוא שבקרב אלו עם חרדה מוגברת בתגובה להצגת פנים שמחות, תתכן הפרעה שונה כזו שמעוררת חרדה ניכרת יותר עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא וסבורים כי עם התפתחות התחום, בדיקות הדמיה דוגמת fMRI עשויות לסייע בהבנה מדוע חלק מהחולים מגיבים לטיפולי קו-ראשון ואחרים אינם מגיבים לטיפולים אלו. במילים אחרות, כאשר אין די בטיפול השגרתי , ניתן להתמקד בהבדלים בכל מקרה לגופו.

Society for Neuroscience 2010 Annual Meeting

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה