פסיכיאטריה

Escitalopram אינו מונע דיכאון הנובע משימוש באינטרפרון (מתוך ה- Journal of Clinical Psychiatry)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון Journal of Clinical Psychiatry ב- 5 באוקטובר, עולה כי Escitalopram (cipralex, esto) אינו מונע דיכאון הכרוך בטיפול ב- pegylated interferon alfa-2a בחולי צהבת נגיפית C.

החוקרים מציינים כי נוגדי דיכאון אינם שימושיים ככלי מניעתי בכל החולים, אך יעילים בנסיבות קליניות מסוימות.

החוקרים ביקשו להעריך האם טיפול מקדים ב- SSRI (selective serotonin-reuptake inhibitor) escitalopram עשוי למנוע דיכאון בחולי צהבת נגיפית C המקבלים טיפול באינטרפרון ובריבאוירין במחקר כפול סמיות בבחירה אקראית שכלל 133 חולים, אשר 129 מהם קיבלו למעשה את הטיפול האמור.

מתוצאות המחקר עולה כי לא נצפו הבדלים בהתפתחות דיכאון מג’ורי בין אלו שהוקצו ל- escitalopram ובין אלו שהוקצו לפלצבו.  7 נבדקים(5.4%) פיתחו דיכאון מג’ורי במהלך 12 השבועות הראשונים לטיפול האנטי-ויראלי, כולל 5 מתוך 66 (7.6%) בקבוצת ה- escitalopram, ו 2 מתוך 63 (3.2%) בקבוצת הפלצבו (P=0.441).

תופעות לוואי אירעו בתדירות דומה בשתי הקבוצות, על אף שכאב שריר ומפרק הופיע בשכיחות נמוכה יותר בקבוצת ה- escitalopram.  תופעה זו קשורה להשפעות שיכוך הכאבים שנצפו עבור paroxetine בחולים שקיבלו מינון גבוה של אינטרפרון אלפא כטיפול בסרטן או בצהבת נגיפית C כרונית.

לא נצפו תופעות לוואי קיצוניות.

לדברי החוקרים, המידע העולה מן המחקר תומך בכך שחולי צהבת נגיפית C ללא הפרעה פסיכיאטרית בסיסית אינם צפויים להרוויח ממניעה נוגדת דיכאון, ככל הנראה בניגוד לקבוצות אחרות המצויות בסיכון להפרעה פסיכיאטרית.

החוקרים מסיקים כי מחקרים עתידיים צריכים להתרכז בחולים המצויים בסיכון להפרעה פסיכיאטרית ובפסיכופתולוגיות נוספות כגון מועקה כללית ועצבנות.

J Clin Psychiatry

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה