פסיכיאטריה

האם תוסף שמן דגים מועשר ב-DHA הניתן לנשים הרות עדיף על פני שמן צמחי במניעת דיכאון לאחר לידה? (מתוך JAMA)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אוקטובר של ירחון Journal of the American Medical Association (JAMA) עולה כי קפסולות של שמן דגים המועשר ב-Docosahexaenoic acid (DHA) הניתנות לנשים במהלך ההיריון אינן מפחיתות את שיעור הדיכאון לאחר לידה או משפרות את התוצאות הנוירו-התפתחותיות בילדיהן בהשוואה לקפסולות של שמן ממקור צמחי.

החוקרים מסבירים כי תוצאות המחקר, המכונה DHA to Optimize Mother Infant Outcome (DOMInO) והינו מחקר מבוקר רב-מרכזי אשר בוצע באופן כפול-סמיות ובהקצאה אקראית של המשתתפות, לא מצא הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שתי הקבוצות ביחס לתסמיני הדיכאון האמהיים שישה חודשים לאחר הלידה, או בציונים הקוגניטיביים או השפתיים הממוצעים בילד בגיל 18 חודשים.

לדברי החוקרים, המסר העיקרי העולה ממחקרם זה הינו כי נשים בריאות אשר הריונותיהם תקינים אינן זקוקות לתוספי DHA. הם מספרים כי מובן שבתכנון המחקר ציפו למצוא תוצאה חיובית אולם בפועל הופתעו משלא נצפה אפקט שכזה.

החוקרים מציינים כי תוצאותיהם אלו עומדות בסתירה לאלו של מחקרים רחבי-היקף אחרים, ומציעים כי יתכן וגם מחקרים אפידמיולוגיים גדולים הנערכים היטב מפריזים לעיתים בהערכת גודל האפקט או שאינם מתייחסים כנדרש לערפלנים אפשריים, או כי נוטריינטים אחרים המצויים בדגים ובפירות ים- מעבר ל-DHA– הם שתרמו לתצפיותיהם אלו.

אין פירוש הדבר כי על כל האנשים הנוטלים תוסף זה לחדול לעשות כן, מבהירים החוקרים. לדבריהם, באם נוטלים שמן דגים על מנת לשפר את מחזור הדם, להפחית את לחץ הדם או לצמצם דלקת במפרקים, הרי שקיימות ראיות ממחקרים לפיהן יש בכך תועלת. לעומת זאת, במחקר הנוכחי לא הצליחו לטענתם להדגים תפקיד קליני לתוספי שמן דגים בנשים עם הריונות תקינים.

על אף מיעוט הראיות, מוסיפים החוקרים, קיימות המלצות לפיהן יש להגביר את צריכת ה-DHA במהלך ההיריון, ותעשיית התוספים התזונתיים משווקת בהצלחה לטענתם תוספים פרה-נטליים עם DHA המיועדים לשיפור תפקוד המוח באם ובילד. בטרם הופך השימוש בתוספי DHA לתופעה רווחת בהיריון, הם מציעים, חשוב לדעת לא רק אם יש לכך יתרונות, אלא גם להכיר סיכונים אפשריים לאם או לילד.

במחקר הנוכחי נכללו 2,399 נשים הרות בגיל היריון של פחות מ-21 שבועות, אשר גויסו בין החודשים אוקטובר 2005 וינואר 2008 באחד מחמישה בתי חולים ליולדות באוסטרליה. לאחר מכן, הוקצו הנשים אקראית לקבל קפסולות שמן דגים המועשר ב-DHA במינון 800 מ”ג ליום (כך ב-1,197 נשים) או לחילופין קפסולות תואמות של שמן ירקות אשר אינו מכיל DHA (קבוצת תרופת הדמה, ובה 1,202 נשים) בתחילת המעקב, ועד ללידה.

החוקרים מציינים כי הגיל הממוצע של הנשים בשתי הקבוצות היה 29.9 שנים, וכי גיל ההיריון החציוני בתחילת המעקב היה 19.0 שבועות בשתי הקבוצות. הערכות טלפוניות לאירועים גסטרואינטסטינליים או דימומיים בשבועות 22, 28 ו-36 להיריון. בשישה שבועות ובשישה חודשים לאחר ההיריון, האמהות עברו הערכה לתסמינים דכאוניים באמצעות מדד ה-Edinburgh Postnatal Depression Scale המבוסס על דיווח עצמי. היעד האמהי העיקרי של המחקר היה רמה גבוהה של תסמינים דכאוניים, אשר הוגדרה כציון של למעלה מ-12 נקודות במדד זה.

בדיקות מעקב נערכו בקרב 694 מהילדים של נשים אלו בגיל 18 חודשים (מהם 333 ילדים לאמהות שהוקצו ליטול DHA ו-361 ילדים לאמהות מקבוצת הביקורת). החוקרים עשו שימוש במהדורה השלישית של מדדי ה-Bayley Scales of Infant and Toddler Development על מנת להעריך את ההתפתחות הקוגניטיבית והשפתית של הילדים.

באשר ליעד העיקרי של המחקר עבור הילדים, היה זה מצבם הנוירו-התפתחותי, ויעדיו המשניים כללו מדדים של תפקוד מוטורי גס ועדין ומדדים של התנהגות חברתית-רגשית ואדפטיבית על פי דיווחי ההורים.

החוקרים מדווחים כי 96.7% מהנשים אשר גויסו למחקר השלימו אותו במלואו. לדבריהם, במהלך ששת החודשים הראשונים שלאחר הלידה, שיעור הרמות הגבוהות של תסמינים דכאוניים בקרב הנשים בקבוצת ה-DHA (9.67%) וזה בקרב הנשים בקבוצת הביקורת (11.19%) לא נבדלו באופן מובהק סטטיסטית (Adjusted RR, 0.85; 95% CI = 0.70-1.02; P=0.09).

בנוסף, נמצא כי ישנה ירידה של 3-4% בתסמינים הדכאוניים בקרב תת-קבוצה של נשים אשר להן סיפור קודם של דיכאון. לדברי החוקרים, יתכן ונשים אלו עשויות להרוויח כתוצאה משימוש בתוספים אלו, אולם יש צורך בהמשך המחקר בתחום על מנת לאשר מסקנה זו. עם זאת, אחוז הנשים אשר קיבלו אבחנה רפואית חדשה של דיכאון במהלך תקופת המחקר או אבחנה המצריכה טיפול תרופתי לא נבדל בין הקבוצות, הם מציינים.

באותו האופן, לא נצפה הבדל מובהק בין הקבוצות בכל הנוגע לציונים הקוגניטיביים המשולבים הממוצעים בקרב הילדים והנשים בקבוצת ה-DHA בהשוואה לאלו של קבוצת הביקורת (הבדל ממוצע מתוקנן, 0.01; 95% CI = -1.36 1.37; p=0.99). לעומת זאת, פחות תינוקות מקבוצת ה-DHA הראו ציונים המעידים על עיכוב התפתחותי קוגניטיבי בהשוואה לאלו מקבוצת הביקורת (2.71% לעומת 6.64%; p=0.007).

על אף שלא נצפו הבדלים כוללים בין הקבוצות ביחס לציונים המשולבים השפתיים הממוצעים (הבדל ממוצע מתוקנן, -1.42; 95% CI = -3.07 0.22; p=0.09) או בין הבנים בקבוצת ה-DHA לבנים בקבוצת הביקורת, מציינים החוקרים כי הבנות בקבוצת ה-DHA הראו ציון שפתי נמוך יותר בממוצע (p<0.001) וסיכון מוגבר לעיכוב בהתפתחות השפתית (p=0.03) בהשוואה לבנות בקבוצת הביקורת.

כמו כן, מדווחים החוקרים כי לא נצפו הבדלים מובהקים ביחס להתפתחות המוטורית, ההתנהגות החברתית-רגשית וההתנהגות האדפטיבית. עם זאת, הבנות בקבוצת ה-DHA הראו לדבריהם ציונים נמוכים יותר במדדי ההתנהגות האדפטיבית לעומת אלו בקבוצת הביקורת (p=0.003).

קבוצת הנשים אשר הוקצו לקבל טיפול ב-DHA הראו פחות לידות מוקדמות של פחות מ-34 שבועות היריון (1.09%) בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת (2.25%; aRR, 0.49; p=0.03), אולם אלו הראשונות הראו בנוסף יותר לידות לאחר המועד המצריכות התערבות מיילדותית, לרבות אינדוקציות או לידות קיסריות (17.59% לעומת 13.72%; aRR, 1.28; p=0.01). לדברי החוקרים, ברור כי חשוב לשקול ממצאים אלו, ויתכן כי תוספי DHA עשויים להיות מועילים מאוד עבור נשים המצויות בסיכון ללידת פג.

לבסוף, מציינים החוקרים כי תופעת לוואי רצינית אחת לפחות דווחה ל-36 מהתינוקות בקבוצת ה-DHA, לעומת 54% מאלו בקבוצת הביקורת (RR, 0.67; p=0.06). שיהוקים דווחו על ידי נשים רבות יותר בקבוצת ה-DHA בהשוואה לקבוצת הביקורת הן ב-28 שבועות להיריון (43.6% לעומת 25.6%) ו-36 שבועות להיריון (41.5% לעומת 29.2%; p<0.001 עבור שני ההבדלים).

החוקרים טוענים כי עבודתם זו הינה הגדולה והטובה ביותר שנערכה מסוגה, וכי תוצאותיה מספקות תשובה חותכת לפיה קיימת השפעה מועטה אם בכלל לתוספי DHA הניתנים במהלך היריון תקין על ההיארעות של דיכאון לאחר לידה או על המדדים הנוירו-התפתחותיים בגילאי הילדות המוקדמת כפי שהוערכו ב-18 החודשים הראשונים לחיים.

עם זאת, החוקרים מציינים כי יש צורך בהמשך המחקר בתחום על מנת לבחון שמא ישנם יתרונות ספציפיים לנטילת תוספי DHA עבור נשים עם סיפור קודם של דיכאון ועבור נשים המצויות בסיכון ללידה מוקדמת.

החוקרים מדווחים כי קבוצתם מתעתדת לבצע מעקב נוירו-התפתחותי בן 4 שנים אחר כלל הילדים אשר הוערכו בגיל 18 חודשים במחקרם זה. לדבריהם, חשוב במיוחד לבדוק מחדש את ההתפתחות השפתית בקרב הבנות מקבוצת ה-DHA. בעוד הולכות ומתפתחים הכישורים השפתיים, חשוב יהיה לטענתם לבצע הערכה ארוכת טווח על מנת לקבוע שמא אפקט זה שנצפה משקף בפשטות את אבני הדרך שהושגו בגיל 18 חודשים או שמא ישנה השפעה ארוכת טווח כלשהי.

במאמר מערכת אשר פורסם באותו גיליון ומתייחס לפרסום הדברים, מבהירות המחברות כי תוספי שמן דגים הינם בטוחים לשימוש, נסבלים היטב ומצמצמים את הסיכונים האמהיים ללידה מוקדמת הקשורה בתוצאות נוירוקוגניטיביות ירודות ודיכאון אמהי. הן מציינות כי תוצאות מחקר ה-DOMInO אינן מדגימות השפעה כוללת של DHA על המדדים הנוירו-התפתחותיים, וזאת בדומה למרבית המחקרים אשר בחנו פורמולות לתינוקות המועשרות ב-Polyunsaturated fatty acids (PUFAs), אולם עומדים בסתירה למחקרים תצפיתיים אשר התמקדו בצריכת דגים.

לדברי המחברות של מאמר המערכת, פערים אלו עשויים להיות מוסברים על ידי ערפלנים אפשריים שנותרו ללא מענה במחקרים התצפיתיים או מאחר וצריכת דגים הינה טובה יותר מאשר נטילת תוסף. הן מוסיפות כי יתכן וה-PUFAs (אומגה 3) בדגים הינן פעילים יותר ביולוגית או כי נוטריינטים מועילים אחרים המצויים בדגים, כגון סלניום, ויטמין D ויוד, חשובים אף הם בהקשר זה. כמו כן, הן מציינות כי מדדי ה-Bayley בהם עשו החוקרים שימוש במחקר זה אינם רגישים מספיק.

עם זאת, המחברות מציינות כי אחד הממצאים הראויים לציון העולים מהמחקר הנוכחי הינו הסיכון הנמוך יותר ללידה מוקדמת מאוד בקרב הנשים בקבוצת ה-DHA, דבר המוביל לשיעורים נמוכים יותר של לידות במשקל נמוך, פחות אשפוזים בפגיות וירידה של כ-30% בתמותת תינוקות. על אף שהמספרים המוחלטים של תוצאות אלו היו נמוכים, הרי שהיתרונות היחסיים גדולים, הן טוענות.

לעת עתה, מסכמות המחברות כי על כל הנשים ההרות לשקול את הנחיות הקונצנזוס הממליצות על צריכה יומית של DHA במינון 200 מ”ג, בין אם באמצעות הכללת דגים המכילים רמה גבוהה של DHA ורמה נמוכה של כספית בתזונה או באמצעות נטילת תוספי PUFA (אומגה 3) מדי יום. הן מזכירות כי התועלת של צריכת רמה גבוהה מזו אינה ברורה עדיין.

JAMA. 2010;304:1675-1683

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה